יצאתי ברגל מהריפוי בעיסוק במרכז הספורט בהדר יוסף ב14:15 וצעדתי 6 ק״מ תחת שמש יולי הקופחת עד לקליניקה של המטפלת במעבה רמת השרון. הגעתי חד, עירני, ממוקד ונחוש:
״ביקשת מאיתנו בפגישה הקודמת לראות אם אנחנו יכולות להשתמש בערוץ המיני כדי לנקז מתח זוגי והתשובה היא לא. הסיבה שלא לדעתי היא שתהום לא נמשכת אלי. אני חושב שהיא אוהבת אותי כבן זוג, כדמות אב, אוהבת אותי קצת כילד, כפסיכולוג, כשותף לדירה ולחיים, אבל היא לא נמשכת אלי כמו שאני נמשך אליה, היא לא חושבת על לעשות סקס איתי כמו שאני חושב עליה.
אנחנו פה כבר שבעה חודשים. במהלך הזמן הזה תהום העלתה כמה דברים שהיא היתה רוצה שיהיו אחרת ושמונעים מהסקס בינינו להתהוות, ואת כולם עשיתי. כמו שאני אשב איתה בסלון- עשיתי, שאשאר איתה יותר זמן במיטה אחרי שאנחנו עושות סקס- עשיתי. את אמרת שאולי תהום מסכנה ובכלל לא יודעת מה אני אוהב ורוצה במיטה, הכנתי רשימה מפורטת. אמרת לנו להתחבק- התחבקתי כל בוקר למרות שברוב הפעמים זה לא הרגיש לי טוב אבל בכל זאת התמדתי בזה.
תהום אמרה בפעם הקודמת שהיא צריכה שאני אחזר אחריה, שאני אשלח ידיים ואגע בה, שאם היא שולחת לי הודעה פלרטטנית אז שלא אייבש אותה ואזרום - גם זה עשיתי. וגם קניתי את שלושת הסרטים של אוסטין פאוורס שנשב ונראה ביחד, והזמנתי אותה וצפינו וצחקנו ביחד, ועשיתי לה סטרפטיז כדי להראות לה שהורדתי שערות במקומות אסטרטגים אחרי תקופה ארוכה שלא יכולתי בגלל הגבס, הבאתי לה יין כי היא ביקשה יין לבן פירותי וקניתי שני בקבוקים שנבחרו בקפידה. בשישי בבוקר יזמתי שנלך לבריכה יחדיו, ושם לא רק שחיבקתי אותה אלא גם הרמתי אותה וכרכתי אותה סביבי ועשיתי לה טיול במים. כל זה, לאורך כל שבעת החודשים לא הביא שום שיפור ביחסי המין, להיפך. אז אני אומר- זה לא זה. אלו לא הדברים.
That’s not where it’s at.״
״אז הגעת למסקנה שתהום לא נמשכת אליך״.
״כן, זו הסיבה לדעתי. אני לא חושב שאני דוחה לה את השועלים בצורה קיצונית, אז אולי פעם בחודש כשההורמונים מאוד גועשים ואין משו אחר בסביבה אז היא יכולה לזרום לאיזה משהו. הילד הפנימי הקטן בתוכי שכל הזמן תוהה מה לא בסדר בי, ולמה למרות שאני כל כך אוהב ונותן ורוצה, עדיין כל פעם מקבל רק דחיות בלי הסבר… הוא צריך הסבר. ואני לא יכול לשקר לו… ותהום לא אשמה, אי אפשר לשלוט בלמי נמשכים. לא מגיעות לי נקודות זכות על זה שאני נמשך אליה, זה פשוט קורה, זה חזק ממני. אובביוסלי היא לא מרגישה אותו דבר.
אני מסתכל על העובדות, על מה שקורה בפועל. כבר שבע שנים אני כל הזמן רוצה ומנסה שיהיה יותר סקס בינינו. אני עושה שמיניות באוויר כמו וינטלטור ענקי, וכל פעם יש איזשהו תירוץ ואני מניח שגם היום נשמע עוד תירוצים. כמו ששרלוק הולמס אומר, כששוללים את כל האפשרויות האחרות, מה שנשאר חייב להיות האמת.
בסופ״ש, עם כל מה שעשיתי, בסוף ישבנו בערב בסלון ותהום דיברה על כמה היא מתוסכלת שהיא לא שומרת על קשר עם החברות שלה, ושהיא מתוסכלת בעבודה שלה, ושהיא לא הולכת לחדר כושר, ואני כמו פסיכולוג טוב הקשבתי, וכמו אבא טוב נתתי עצות ותמכתי, וזהו, זה היה הסופ״ש שלנו. לא היה סקס או שומדבר שדומה לסקס, וזה אחרי שעשיתי כל מה שתהום אמרה״.
״ואתה כועס״.
״לא, למעשה אני לא כועס בכלל, אני אפילו מרגיש משוחרר מזה. אם אני כועס אז זה על התחושה של הFalse. אני לא כועס על תהום כי זה לא בשליטה שלה. אני כועס על השקרים ואולי היא משקרת גם לעצמה. אני לא חושב שהיא עושה בכוונה. אני חושב שהיא אוהבת דברים מסויימים בקשר, אבל אנחנו לא באמת רוצות את אותם דברים. זה עשה לי תחושה טובה כשהבנתי את זה, כי אוקיי, זה לא אני. זה לא שאני לא בסדר, אני סקסי, אני מגניב, אני סבבה, יש הרבה שהיו רוצות, גם אם תהום לא״.
תהום עברה לדבר וסיפרה שהיא בישלה בשישי בצהרים והייתי חמוד, ואז הלכתי לשנצ והיא לא רצתה להרעיש, ואז כשהיא כבר התפנתה אז היא לא יודעת בדיוק למה זה לא הוביל לסקס. ושאז היא כתבה פוסט על משיכה מינית שלדעתה הבנתי לא נכון ובגלל זה היתה כל הסערה. היא הוסיפה בטון שהלך ונעשה כעוס שהיא עשתה רשימה שאמנם לא הספיקה להדפיס, אבל היא אכן כתבה שני עמודים עם פעילויות מיניות שהיתה רוצה לעשות איתי: ״אולי העניין של ה׳סיפור׳ בטיפול האחרון פתאום הבהיר לי את הנקודה הזאתי, שזה לא רק הגבר הכי חתיך שאני שוכבת איתו, אלא גם מה קורה איתו. מה אנחנו עושים. אני גם חשבתי שהעניין של הסיפור היה בכל הפעמים שנפרדנו וחזרנו, ונמשכנו חזרה אחד לשני. שהוא רוצה אותי ואני לא.. או הפוך״.
המטפלת שיקפה: ״זאת אומרת שהבנת במהלך הטיפול שאת עוברת כאן שהסיפור של המשיכה הוא בעצם לא כזה פשטני כמו שפעם חשבת. מה שקרה כאן זה שהתחלנו למתוח קשרים בין מעשים מיניים לנסיבות נפשיות בהן אתם התפתחתם. ואז הקשרים האלה מתחילים לעשות לנו כמו משפך שמתחיל במשהו גדול ומתמקד במשהו מאוד ספציפי. כי פעם זה היה הכל מהכל, ללא מובחנות. בתהליך הטיפולי אנחנו קוראים לזה מאפס מובחנות למאה אחוז מובחנות, שזה הדבר המדוייק הזה שאני צריך. עד עכשיו תפקדת מינית פחותויותר באפס מובחנות. הרבה דברים היו נעימים לך והלכת איתם. לא ממש שאלת את עצמך למה את זה אני צריכה, מה אני אוהבת בזה יותר ומה פחות.
המובחנות הופכת להיות כשיש מיטה אחת, בנאדם אחד, נפש אחת, גוף אחד, ריח אחד, הפרשות מסוג מסויים. מתחיל להיות משהו נורא נורא מובחן. דן מזמן מונוגמי, גם אם הוא מוכן לראות עוד אנשים במרחב המיני, המיניות שלו מובחנת אליך״.
״אני לא חושבת שאני שונה בזה, המיניות שלי היא מאוד אני והוא ואנחנו ביחד״.
״ברצון שלך, אבל לא בתפקוד המיני שלך, שהיה מצויין גם עם אחרים שם״.
״נכון אבל זה אחרת…״
התפרצתי לשיח כי היום לא עמדתי לתת לשום בולשיט להימרח שם ואמרתי שהיא תפקדה הרבה יותר עם אחרים מאשר איתי.
״כי אני לא מצליחה לקבל את מה שאני רוצה ממך!״.
״אני מסכימה איתך״ אמרה המטפלת בקול שקט. ״מה שאת צריכה זה מה שיכולים לתת לך שבעים אלף אנשים שאת פוגשת. לקבל את אותו הדבר מבנאדם אחד זה נורא נורא קשה. במיוחד שהבנאדם הזה הוא דמות נורא משמעותית בחיי הנפש. אחד מכאבי הנפש הכי גדולים של המונוגמיה הוא שאני רוצה הכל ממך״.
״אני במקום מסויים, זה לא במודע היה, אבל אני הבנתי את זה עכשיו שאני הורדתי את הציפיות מהמיניות עם דן. שאני לא מצפה שהוא יהיה זמין *לי* מתי ש*אני* צריכה את הסקס והכל. אני יכולה לעשות סקס לפחות פעמיים שלוש בשבוע. אני מאוננת עכשיו לבדי פעמיים שלוש בשבוע בלי שום דבר ואני מבינה עכשיו עד כמה הדבר הזה הוא מהותי לי וכמה אני לא יכולה בלי זה! אני חייבת את המגע, את האווירה והמתח המיני. מאותו יום שהיה את ה… זה לא היה באמת ריב, כי לא רבנו, אנחנו לא מצליחים באמת לריב ואולי גם זאת בעיה, אבל מהרגע שפתאום נכנסה דרמה מסויימת בינינו, פתאום הרגשתי *עוד יותר* חרמנית ועוד יותר מינית ואני חייבת שהוא יגע בי כבר ואני לא יכולה להביא את זה לידיי ביטוי ואז אני מבינה שיש כאן את הבעיה הזאת בעצם״.
הזכרתי שהדיבור בסוף הפגישה הקודמת היה שכל אחת מאיתנו תספק ׳סיפור׳ לשניה: ״אני את חלקי עשיתי. עשיתי או לא עשיתי?״. תהום הנהנה והחניקה דמעה.
״את שומעת את דן כועס?״
״כן״.
״את יודעת להגיד למה הוא כועס?״
״הוא מתוסכל ממני, מהאכזבות שאני גורמת לו, מהכשלונות, אולי מחוסר ההתמדה שלי בקשר״.
״אני לא חושבת שאת מבינה מה זה אומר. את חוזרת על המילים שלו, את שומעת שהוא עם בטן מלאה עליך אבל את מבינה על מה?״
״לא לגמרי, אני לא חושבת שלגמרי. אולי זה שאין לנו סקס אבל זה נראה לי כותרת גדולה מדי. אני לא יכולה להגיד אוקיי אתה כועס על זה אז אני אפתור את זה״.
הזכרתי את דימוי הארנבת הפנימית שלי מהפגישה הקודמת: ״זה אפילו לא שהארנבת חוטפת את הגזר בראש. זה כזה כל פעם: ׳היי ארנבת בואי פסס פסס פסס׳ ואז היא באה ולא קורה כלום. על זה אני כועס. על הFalse. על השקר״.
״על הרמייה״ סיכמה המטפלת. ״את מבינה על מה רימית אותו?״
״כן, אבל לא חשבתי שאני מרמה״.
״אני לא חושבת שמישו מכם מנסה לרמות את השני, אני חושבת שאתם בשחזורים נורא קשים. הוא כועס שיש פתיינות כלשהי ויש הבטחה שנגמרת ברמייה. יש תרמית אחת גדולה שמתגלה כל פעם מחדש. דן מתאר סיטואציה שהוא היה בהתכווננות לספר סיפור שיבנה את הערוץ המיני. זיהית אותה? הבחנת בה? כי סיפור מיני זה משהו שאת ביקשת. אמרת שאת צריכה פלירטוט. דן אומר אני זכרתי את זה, והובטח לי שאם אספר סיפור, אז יפתח הערוץ המיני. הלכתי לפי העקבות שהשאירו לי ועשיתי הכל, אבל כשהגעתי בסוף לא היה שום דבר״.
״כן, נכון, עכשיו אני ממש רואה את הדרך שהוא סלל. אני זוכרת שביום רביעי באמת היתה אווירה נעימה, ובאמת התחלתי קצת להרגיש יותר… ואני כן חשבתי שיהיה ביום שישי סקס״.
״המילים ׳אני חשבתי והתחלתי להרגיש׳, אני תוהה איפה החלק שלך של העשייה, של היוזמה, של ההתכווננות, של הלקחת בחשבון את הדברים שדיברנו פה ולעשות אותם בפועל. זה מה שדמיינת? שאת רק תקבלי ולא תתני גם? את בעצם אומרת שאת יושבת ומחכה שיהיה לך נעים. מבחינתו את הבטחת ורימית. יש כאן משהו מאוד חמור שקרה לו, הובטח לו משהו, כמו שהובטח לו ביום שהוא נולד. הובטח לו ורימו אותו. זו תחושה איומה שמעוררת כעסים קשים. את כרגע נופלת למשבצת הזאת, כי יש משהו שהבטחת ולא קיימת, ואת כבר במשבצת הזו כי את הדמות המשמעותית בחייו. אין לו עוד אישה כזו, אין לו עוד אהבה כזו, הוא לא מעוניין בעוד אחת כזאת, הוא מעוניין בך. הוא נטול כל מקורות סיפוק אחרים של המקום הזה שאת תופסת. הוא מנסה להיפתח ולנסות ולהאמין שיש סיכוי שאת תתני את מה שאת מבטיחה שאת תתני, ובסופו של דבר הוא נשאר נעול. את רואה את זה ומבינה למה הוא זועם?
אוקיי, יש משהו במקום הנפשי שלך שלי ברור, ואני אומרת את זה באמת באחריות מקצועית הכי גדולה שיכולה להיות, שאת כן נמשכת לדן ואת לא רימית אותו. אני מזהה את זה וזה ברור לי, ואני מבינה שדן לא יכול לראות את זה כרגע כי בפועל קורה משהו אחר, ואין לו דרך אחרת לפרש את זה חוץ ממה שהמוח הזוחלי שלו מכיר, שזה תרמיות מאוד קשות. את כרגע משחזרת משהו והוא לא ממציא את זה, כי בפועל באמת אין פה אישה שיוזמת מין איתו, שמנשקת אותו, שאומרת כמה בא לה עליו. היא לא עושה שומדבר בערוץ המיני הזה. היא לא מתקרבת אליו, היא לא לוחשת לו דברי פלירטוט באוזן, לא מלטפת אותו, לא תופסת אותו בביצים, לא מזמינה אותו למיטה״.
תהום התחילה לבכות.
המטפלת שאלה את תהום אם היא הבחינה במאמצים שלי, תהום ענתה שאולי לא ייחסה להם מספיק חשיבות ואולי זה בגלל שהיא היתה לא פנויה עדיין ושאם הייתי מתנפל עליה במגע כשהתפנתה אז היא היתה אומרת: ׳רגע אני אלך להתקלח׳ ומשם זה היה זורם. ציינתי שלדעתי היא בכוונה הסתגרה במטבח במשך 7 שעות (!@) והכינה כל מיני מאכלים שהיא בדר״כ לא מכינה כמו קציצות כוסמת ועוגת משמש.
״הוא ממש כועס עליך. אני מסתכלת על הפנים של דן ואני לא מכירה אותו ככה. יש לו בוז כבד וקשה בעיניים כלפייך. את מכירה אותו ככה?״
״לצערי כן״.
״בימים האחרונים רק או גם מפעם?״
״גם מפעם״.
״אני מתנהג יפה פה, אני לא כזה תמיד…״
המטפלת סנטה בחיוך קטן ועיניים נוצצות: ״אתה איש מאוד מאוד מנומס ומותאם מציאות, אני בטוחה שאתה יודע להתנהג יפה אבל את הבוז בעיניים אי אפשר להסתיר״.
״אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות עכשיו כדי כאילו…״
״אני חייבת להגיד שאני לא מצליחה לדייק. אני יודעת שיש תשובה אחרת, ולי היא די ברורה, אבל אני לא מצליחה מתוך מה שאת אומרת. אני חושבת שזה חסום לך. את לא מצליחה לגשת פנימה לתוכך. את לא יודעת להיות מינית בסיטואציה אינטימית?״
״ברגע שמתחילים דברים להסתבך בקשר ויש אכזבות ויש ציפיות ומצופה ממני, זה מחזיר אותי למקומות של בית ספר, כי מצפים ממני שאביא ציונים טובים ואני לא מצליחה לעשות את זה, ומאוד קל לי לא להצליח. זה הדבר היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו״.
״תפקוד מיני במרחב אינטימי הוא תפקוד מיני שמצריך התקשרות ינקותית מאוד בטוחה, מה שאנחנו יודעים שאין לך. את יודעת לתפקד מינית נהדר במרחבים הכי לא אינטימים״.
״אני מצליחה להבין שיש משהו בדרך שלי, איזו אבן נורא גדולה שחוסמת את הדרך, אני רוצה לדחוף אותה כדי להתקרב לדן אבל אני לא מצליחה לדחוף את זה״.
״את נשמעת לי מנותקת. נשמע לי שאת חסמת משהו. אני שואלת אותך אם שמת לב שדן עשה את מה שביקשת ומסתכלת עליך ואת עונה: כן.. כאילו היה כל זה אבל זה לא פגש בפנים שום תחושה. יש שם קצר בנקודה הזו. שני הכבלים לא מחוברים. את מחכה שיקרה לך משהו, אבל הוא לא יקרה לך, כי המרחב האינטימי שלך מאוד חסום ומלא בחרדות ינקותיות. את לא יודעת לתפקד שם. מרחב אינטימי עמוק ומשמעותי יכול להיות רק בין שניים. זה לא יכול להיות עם שבעה אנשים. התפקוד המיני שלך היה עם עוד כל מיני שם, שהיו ברקע. הפתחים היו פתוחים. המין במרחב אינטימי הוא קשוח כי הוא מצריך היכרות של מוח זוחלי עם התקשרות בטוחה בינקות״.
תהום מיררה בבכי ונשארה נטועה בספה למרות שזמננו תם.
