לפני 18 שנים. יום שבת, 5 באפריל 2008 בשעה 16:24
התחברנו, והוא שמר עלי בפורים כשבאתי לדאנג'ן לבוש כדנה הזונה הטראשית עם דת' וויש, והיה שם לתת יעוץ זוגי בתחילת הקשר עם האקסית, ופעם הרביץ לי בגנון כי סטרתי לו במפתיע, ואז גם עשיתי שיר או שניים שכתב ויצא יפה.
בשבועות האחרונים התחלתי להתגעגע אליו וכתבתי לו. הוא סיפר שחידק אלים מנוול תקף לו את הריאות וגרם נזק בלתי הפיך, ושעכשיו קשה לו לנשום והמצב מתדרדר. זה היה כל כך מוזר לחשוב על האיש האמיץ, העצמאי, והנונקונפורמיסטי הזה, לפתע חולה במחלה קשה, סופנית. הלכתי לבקר אותו אחרי הצהריים, בלב הדאונטאון הקוסמופוליטי של דרום העיר.
הוא נראה טוב, המאסטר שלי. אותו חיוך סוטה וממזרי, אותה דעת חריפה ומיושבת, ואותו חום אינסופי. סיפר לי איך הוא מהתל ברופאים שלו, איך הוא ממשיך להתחיל בהצלחה עם בחורים תמימים, ועשיתי לו טיזינג כמו בימים הטובים. הרבה הומור שחור עף שם. אף פעם לא התחברתי לכל נושא המוות. זה לא שיש לי משו נגד מוות, זה פשוט, אממ, לא אני. אז דיברנו על החיים, וקבענו שהוא יכתוב שיר ואני אלחין ואשיר, ואמרתי לו שאולי אם הוא יפסיק לעשן אני אתן לו למצוץ לי...
והוא הביא לי קשית שתיה בצורת זין, ואמר שאני חייב להתחיל להתרכז בקריירה, ונתתי לו לקחת אחד מהכדורים הדמיוניים שלי, ובינתיים הערב ירד והייתי צריך לחזור ולהוריד את שוקיי ההודו מהפתיליה. אני אחזור לשם בקרוב. אני צריך חבר, וגם הוא, ומה שטוב זה שזו לא מחוייבות לזמן ארוך במילא (;
מאסטר יקר שלי, אוהב אותך המון המון. }}}{{{