מתחת לפרווה

הוירוס ואני מנהלים קרב מוחות עיקש ומרתק.
יש כתמים על הפרקט שנראים כמו פקמנים צוחקים. האם הם צוחקים עלי?
הלחנתי את "מה שהיא רוצה". הוספתי בית ושורות לפזמון, והתחלתי לעבוד עליו.
אני מפגין סבלנות כלפי היקום למרות שהוא מתגרה בי ומעצבן אותי.
עבודה זה חשוב מאוד, אבל הסוס צריך גם לאכול כדי לגדול.
מישו אמר לי שהכי טוב לישון באלכסון, וכבר לילות רבים אני אכן ישן לבד, אבל מעט, מקוטע, ורע.

תקווה זה דבר חמקמק
כמו סבון במקלחת
ודינם של אופטימיסטים מושבעים כמוני להתאכזב שוב ושוב
ולקבל את הברז בתחת