הבוקר השלמתי 47 הקפות סביב השמש.
השנה לא סבלתי במיוחד מבלוז יומולדת, אולי בזכות התחושה שתהליכי עומק טובים מתרחשים בחיי.
מעבר לעייפות הקלה והחרמנות המבעבעת אני מרגיש בעיקר הודיה…
על תהום היפהפיה, האוהבת והמסורה שקנתה לי המון מתנות מקסימות, שימושיות, איכותיות וצבעוניות, עטופות כל אחת באריזה מרהיבה עם מדבקות משובבות.
על המוזיקה החדשה והמרתקת שאני ממשיך לגלות, על מורי הגיטרה הנהדרים שמלמדים אותי לנגן כפי שתמיד חלמתי, על הציוד האולפני, התוכנות וספריות הסאונד שמאפשרות לי ליצור באיכות גבוהה.
על הלקוחות שבוחרים בי שוב ושוב ומאפשרים לי לעבוד במקצוע שהכי מתאים לי, על הבית הזה שאנחנו גרות בו כבר שנה חמישית ובעל הבית הלבבי וההגון, על הבריאות והיכולת להתאמן, לשחות, לטייל, לצלם ולצלול.
על הבן שלי החתיך שמעניק לי גאווה ונחת, על המטפלת המינית שנותנת לנו תקווה לעתיד זוגי מוצלח ומספק, על הגיטרה החשמלית הורודה שמשפריצה לי עונג במוח מדי יום, ועל הקוראות והקוראים בבלוג הזה שמאפשרות לי להתלונן בחופשיות, לפרסם את יצירותיי ולבטא את הרגשות העמוקים והסוערים שלי.