מתחת לפרווה

מדי פעם הייתי מקבל הודעה ממישו או מישי שלא הכרתי, שאמרו לי שהם קוראים את הבלוג שלי בעקביות, וכל הכבוד לי על איך שאני לא שם זין ועל הכנות והאומץ להיחשף. הייתי קורא את ההודעות האלה מהר ומגיב בנימוס מוחמא, ולא כל כך הבנתי על מה הם מדברים. כי בתקופה ההיא, יו סי, זה פשוט בא טבעי לגמרי. לא יכולתי אחרת, ולא היתה סיבה שארצה אחרת. עכשיו, כשעוברים ימים ארוכים בהם אני חווה חוסר מסוגלות פיזית ממש לכתוב, ואז אני כותב קצת ועוברים עוד ימים, וגם כשאני כותב נוכחותן של המכשבות (שילוב של מכשפות ומחשבות) המעכבות נהייתה קבועה כל כך עד שהתרגלתי. ומה שבעצם רציתי להגיד זה שעכשיו אני מבין יותר.

כי בבואי לכתוב על כל המצב ועל כל מה שמתחולל לי בראש המשומש שלי, ובשיקלול העובדה שרצו לי כבר די הרבה פוסטים באותו ראש בימים האחרונים ובדקות האחרונות, אני מוצא את עצמי די תקוע.

אבל דווקא בא לי, ואולי אנסה לחקות התנהגות של מישי שאני מכיר, ולעשות מה שבא לי.

מאותה מישי נפרדתי לפני שלושה חודשים, שנראים עכשיו כאורך גלות ספרד לפחות. אי אפשר לומר שהפרידה היטיבה עמי. "עולם השליטה" לא חיכה לי ברגליים פתוחות, ולמעלה מזה - אני לא ששתי בעצמי. והששון שכן בצבץ חטף כאפות מחד, אכזבות מאידך, עד שנהייתי היצור האפרורי והשקט שהנני היום, יושב בבית, חסר חיים, בלי סקס, בלי סשנים, בלי רצון, חרד, חסר ביטחון ברמות מטורפות, חסר עניין ברמות עוד יותר מטורפות, ובלי מושג ירקרק מה יעשה לי טוב ואיך להגיע לשם ובשביל מה.

וכל אותו זמן אותה מישי ממשיכה לאהוב ולרצות אותי, ומנקודת המבט שלי, השד יודע למה. אפילו אני לא רוצה את עצמי. כאילו, במיוחד אני.

ואז אני מתחיל עם הצדדים, כמו בן מזל מאזניים אופייני.

מצד אחד אנחנו מתאימים, אני חושב שהיא יפהפייה ואוהב אותה, בנינו תשתית יפה של קשר, זה לא קל למצוא, וכל זה.
מצד שני אני שונא אותה והיא מעצבנת אותי.
מצד שלישי אם באמת הייתי רוצה להיפרד ממנה וזה היה נכון להיפרד ממנה לא הייתי מרגיש כפי שאני מרגיש עכשיו.
מצד רביעי אפשר להגיד גם הפוך, שלו נועדנו להיות ביחד לא היינו נפרדים, והפרידה לא הייתי עושה *לה* כל כך הרבה טוב.
מצד חמישי (התבלבלתי מה פרו ומה קון - אה, כמו בחרציות, מתחילים מ'אוהב', או מ'נחזור') אני כבר זקן ומכוער, יש לי מליון פגמים ובעיות משל עצמי, או כמו שהסבתא עם החזה המפואר מ"מי הבוס?" אמרה פעם לטוני ואנג'לה כשהם רבו : "קחו בחשבון שאף אחד מכם הוא לא כזה מציאה".
מצד שישי אולי זה הכל סרט של פרידה, וברגע שאני באמת אחליט להשתחרר אני אראה הכל אחרת ואהיה מאושר ושלם ותוסס ומלא חיות, ויש מיליון דברים שעוד נכונו לי ואולי אני גם לא כזה גרוע (למרות שככה אני מרגיש) כי אחרת למה *היא* כל כך מתעקשת עלי.
ומצד שביעי, אהבה.
ומצד שמיני, הרי עד היום אני אוכל חרא גולמי מנישואי הראשונים, אהבתי הגדולה הראשונה. אהבה זה לא כזה דבר טוב כמו שעושים מזה.
ומצד תשיעי, כבר אין לי כוח.
ומצד עשירי, אולי זה רק עוד קצת כוח וזהו.

יש הרבה צדדים. זו פאקינג קוביה פולנית.

עכשיו, כל אלו תהיות לגיטימיות ואפילו בנאליות. אני לא הראשון ולא האחרון לעסוק בהן, אין תשובות מוחלטות, ואין טוב בלי רע. רק מה, כשיוצקים את כל זה לתוך חבית הנפץ הבדסמית המבעבעת, זה נהיה חרקש רציני.

יו סי, היא המלכה שלי. כל העדויות מצביעות לכיוון הזה. היא משחקת לי בזין באגרסיביות אופיינית ותוך כדי מדברת על איך שהיא רוצה לחזור לגור כאן, ולשפץ, ולשנות, ושהיא רוצה שארד על ברכי ואביא לה את המפתח ואבקש ממנה לחזור. והזין שלי עומד מזה. ואז היא מושכת אותי אליה והזין שלי נלחץ לה על הרגל, והיא שואלת אותי מה אני רואה, ואני עונה : "את המלכה שלי" ומתכוון לזה. ואז היא מזהה שקשה לי להודות בזה ושואלת למה ואני עונה : "כי אני שונא אותך" וצוחק. והיא מספרת לי על חוויותיה ההתחלפויות שפירטה בבלוג שלה, ואני בוער מבפנים (ואף פעם לא קינאתי במערכות יחסים קודמות), ואני קושר אותה לכיסא וחוקר אותה כמו שבוייה ואז אומר לה להדק את הסנטר לחזה ומשכיב את הכסא, והיא עדיין קשורה בתנוחת תרנגולת בגריל, ואני מגמיר אותה ומתכנן את סשן המיילדום הגדול הבא, ונזכר איך הצד השולט שלי צמח בתחילת הקשר איתה, ואז איך הכל התחיל ללכת קקן, ותוהה איך זה שבתוך הזוגיות הייתי אני דומיננטי וחברותי והיא פסיבית כבוייה וחשדנית, ואיך היוצרות התהפכו אחרי הפרידה, ופאק הכל אני רק רוצה שקט, ופאק שקט אולי אני אתקשר אליה למרות שאני יודע שהיא עובדת, והיא הוציאה ממני הבטחה שבשבת היא קושרת אותי למיטה לכל היום ונראה שזה ממש חשוב לה, וכשאני מפנטז אני מפנטז עליה, ומנגד כשהיא כאן אני נלחץ ונדרך, ואני זוכר איך זה נגמר בפעמים קודמות, ואיך אני יכול לחזור ולאהוב אותה בלב שלם ולהשקיע ולטפח ולחזור להאמין, ואיפה אני בכלל בכל הסיפור הזה, מי אני בכלל, מה אני רוצה בכלל?

פפפפפפ....... יותר גרועה מכינים, הבחורה הזו.