ראיתי היום עם קופיקו דוכיפת.
ונמלים סוחבות כדורים קוצניים שגדולים מהן פי שתיים.
פשוש אחד בתחנת הרכבת בחדרה החזיק במבה במקור, הביט לצדדים, וניכר היה שהוא לא יודע איך לאכול את זה. הוא עף עם הבמבה במקור מהספסל לגדר באמצע המסילה, ומשם לעמוד בצד השני של הפסים, וזה עדיין לא פתר לו את הבעייה.
רואים דברים יפים באביב.
שיחקתי כדורגל עם קופיקו והחברים שלו. ילדים תמיד מקבלים אותי מאוד בטבעיות, כאילו אני אחד משלהם. הם רצו להתחלק לקבוצות ועשו "זוגיות הכל כוחות". זה משפט חזק, "זוגיות הכל כוחות". (אצלם זה ZUGIOT, וזו בעצם הגרסא המרובעת של 'משלוש יוצא אחד' , וה'הכל כוחות' בא להגיד שמה שיקבע הגורל יחשב כחלוקה הוגנת... אבל אני תרגמתי את זה כמובן לZUGIUT, ולכל הסאבטקסט המשתמע) .
ניסיון ראשון לתלות את תיבת הדואר החדשה לא צלח. קניתי מדבקות צבעוניות של אותיות והדבקתי עליה את שמי, כל אות בצבע אחר. אבל הנגר החרמן מלמטה לא רצה לעזור לי, הטיח בקיר חדר המדרגות מתפורר, המקדחה שלי קודחת בזיגזג וגם כך אין שם חשמל, ונסיון לדרדס את זה עם פטיש, מברג, מסמר, ברגים, והמון מוטיבציה נגמר עם כמה חורים מכוערים בקיר, מברג אחד שקופד ראשו, כמה דיבלים עקומים, ואיחור לרכבת.
לפני 16 שנים. 1 במאי 2008 בשעה 21:01
