קיצור תולדות:
חוץ מאיזה נוקיה עם סנייק שקיבלתי מהאקסית המיתולוגית בתחילת המילניום ונגנב יחד עם כל התיק כשלושה חודשים לאחר מכן, מעולם לא היה לי טלפון נייד. עם הזמן זה נהיה ממש חלק מהזהות שלי, ולמדתי שכדי שיאמינו לי אני צריך להציג את עצמי כ:״אדם מוזר ללא סלולרי״.
לרוב התגובות הן גרסאות שונות של: ״אתה עושה בשכל!״ ומדי פעם גם תמיהה ופליאה וכל מיני שאלות מפגרות כמו מה אני עושה אם אני הולך לסופר וצריך להתקשר לאשתי כדי לשאול אותה איזו אבקת כביסה לקנות.
לפני כעשור קיבלתי בירושה מהבן שלי אייפוד חבוט ושבור ששימש אותי להאזנה למוזיקה כשאני מחוץ לבית, וכעבור כמה שנים הוא הוחלף באייפוד חדיש שקנתה לי תהום וגם איפשר לי להתחבר לאינטרנט איפה שהיה wifi.
האייפוד ההוא מת לפני כמה חודשים ובגלל שאפל הפסיקו לייצר אייפודים נאלצתי לקנות אייפון se דור 3, אבל לא שמתי בו סים מה שהפך אותו בעצם לאייפוד.
הפעמים היחידות שאני ממש צריך מספר טלפון נייד הן לצורך קבלת קוד אימות, מהבנק וחברת האשראי, ממערכת ההזדהות הממשלתית, ולאחרונה התבשרתי שגם בקופ״ח (מכבי) בקרוב אי אפשר יהיה לגשת לחשבון באמצעות סיסמה אלא רק עם קוד שישלח לנייד.
עד עכשיו תמיד הייתי נותן את הפון של תהום ומבקש ממנה את הקוד המתקבל, אבל לחושך מערכת היחסים הבלתי מתפקדת, הטיפול הארוך שלא הצליח לקדם את המצב במאום, התקווה שהולכת ואוזלת במהירות ותחושת שברון הלב, הבדידות והמורעבות להיות נאהב ונחשק כפי שאני אוהב וחושק, מילאתי פרטים באתר של פלאפון וביקשתי שיחזרו אליי. לפני כשעה התקשרה נציגה והציעה לי חבילה עם תשע מאות מיליארד דק׳ שיחה, זיליונתלפים הודעות ומספר דומה של ג׳יגות לגלישה . ביקשתי שתתקשר מחר באותה שעה, כי התקשיתי להחליט.
זה לא אומר שאוריד וטצאפ ואתחיל להתקשקש עם כל העולם מסביב לשעון, אבל לא אוכל להגיד יותר שאין לי נייד, לשקר זו לא הדרך שלי, וזה עשוי לפתוח פתח לכל מיני דברים שמפחידים אותי.
זה מרגיש כמו שינוי מאוד גדול, בהרבה מאוד מובנים.
ומצד שני עד מתי אחכה?
