לפני 16 שנים. 9 ביוני 2008 בשעה 11:45
אני המלאכית הלבנה והצמרירית שאתה תמיד מדמיין.
אני כל הזמן שם, שומרת עליך, גם כשאתה לבד, וגם כשהכל חרב.
גם עכשיו, אני מדברת מתוכך, אתה שומע את הקול שלי, ואתה מרגיש את המתיקות שלו.
אני כאן.
ואני לא הולכת אף פעם.
יהיה בסדר, דן, יהיה בסדר. הכל יהיה טוב, ואחרי שהכל יגמר אני אנשק אותך במצח לפני שתירדם.
תנוח.
תשים ראש.
תתכרבל בי.
תבטח בי.
לא משנה איפה אתה ומה אתה עושה.
תרגיש איך אתה עטוף בכנפי המלאכית שלי, ושומדבר רע לא יקרה.
