הפגישה התנהלה באווירה מחוייכת ונעימה.
תהום שמחה לבשר שאנחנו שוב מצליחות לשמור על רצף, ושהיא גילתה שכשיש לנו אינטראקציה זוגית ומינית גם בחמישי בערב זה עוזר לה להיכנס לעניינים ולהיות משוחררת בסופ״ש. היא אמרה שזה קורה כתוצאה מהחלטה שלה ושאני משתף פעולה מצדי.
תהום סיפרה שדיברנו על זה שהיא מתחילה להבין שהיא הרבה פעמים נפגעת ממני אבל לא מדווחת בזמן אמת, לא לי וגם לא לעצמה: ״יש לי נתק במצבים כאלו וזה יוצר ריחוק בעצם״.
המטפלת: ״ואז דן לא מבין איך הריחוק קרה או איך הנה היא שוב שמטה אותי, הפילה אותי, לא זכרה ולא דיברה, או שוב לא היה שום כלום, ואת בעצם אומרת לנו שהיה שם ניתוק כתגובת התגנוננות לאיזו תגובה שלך שנחוותה אצלי כפוגענית, כחודרת את הגבולות שלי״.
תהום סיפרה על המקרה שנזכרה בו וגרם לה לחשוב על זה. בגיחה הקודמת שלנו לאילת היא השתעלה מאוד ובאחד הלילות ממש לא ישנתי כתוצאה מזה. כשהגענו לפנות בוקר למסתור שדרדסו עבורנו בפארק הצפרות דיברתי על זה בפרהסיה ובטון לא סימפתי בפני חברנו צלם הטבע האילתי ואנשים שהיו איתו, ביניהם פקח של שמורת האלמוגים שזיהה אותנו מהטלוויזיה ושמאז אנחנו נתקלות בו מדי פעם, ושתהום סוג של שמה עליו עין.
המטפלת: ״ודן מאוד צבעוני, תיאטרלי, ציורי בביטויים שלו…״
הגבתי בהלם מוחלט, מלווה בפליאה, זעזוע, הנפת ידיים לעבר החזה ובקול נדהם קראתי: ״תיאטררררלי? אניייי?!?!״. הנפתי את כף ידי לכיוון המצח ביאוש תהומי וצער בלתי נתפס וביכיתי את מר גורלי האכזר בעודי מניד בראשי : ״הווו!״.
המטפלת חייכה וקפצתי על ההזדמנות לספר שנזכרתי שלפני כמה פגישות היא התפלאה לשמוע שגם לתהום יש חוש הומור וחשבה שרק אני ה׳מצחיק׳ בקשר שלנו, ושחשבתי על זה ונזכרתי שתהום כתבה לפחות שני פוסטים שהתקבלו ל״מאמאצחיק״ ואני מביא את זה כהוכחה שגם תהום מצחיקה.
תהום אמרה שגם דיברנו על נושא הסקס בינינו: ״חסר לי שלפעמים יהיה רק סקס או יותר סקס, האקט עצמו של החדירה. דן אמר שהוא התרשם שאני לא כל כך אוהבת לשכב איתו או משהו כזה, ואמרתי לו שאני מאוד אוהבת אבל שלפני כמה חודשים הערת לי שאיבדתי את השליטה תוך כדי הסקס ואז הרגשתי שאני לא יכולה יותר לאבד את השליטה תוך כדי הסקס״.
המטפלת: ״איזו שליטה איבדת במהלך החדירה? שהפסקת לשלוט בו במהלך הסקס?״
תהום: ״כן. עוד אין לי פורמט תקין לחדירה עצמה״.
המטפלת: ״יש משהו באקט הזה שדן בתוכך שקצת נוגד את ה{שולטת}? כי את רוצה שדן יזיין אותך?״
תהום: ״יכול להיות מצב שדן מזיין אותי ואם אין איזה סיפור שמסופר תוך כדי אז דן מאבד את החשק״.
המטפלת פנתה אליי: ״תהום אומרת שקורה לך משהו, אם היא משמיטה את הנרטיב של השולטת, המשפילה״.
אני: ״כן, אני ממש לא ונילי…אם זה רק ׳בוא תזיין אותי׳ אז אני לא מבטיח ליהנות. אם זה הופך לסוג של פעילות אירובית אז אני מאבד עניין וזקפה. אמרתי לתהום שכשכבר מגיע הרגע שאני מזיין אותה אז היא מאוד מסוייגת שם. פעם גם הייתי שולט בה אבל להבנתי היא מרגישה לא בטוח להתמסר אליי במובן הזה ומעדיפה לעשות לפוזיציה הזאת outsourcing. ביום שישי עשינו מסיבה ואחר כך כפכפתי אותה קצת…״
המטפלת: ״וזה היה כיף?״
שתינו חייכנו וענינו שכן.
המטפלת: ״כשדן מיני, לא רק דן נשלט, כשדן מיני אז זה יכול להיות גם קצת דן שולט. את מכירה אותו ככה?״
תהום: ״בטח, אני מאוד מכירה זה מפעם, לא בטוחה שמהשנים האחרונות. אני בטוחה שהרצף מאוד תרם לזה. היה עוד משהו השבוע, שכזה הסתערת עליי פתאום, זה גם היה נחמד. נישקת אותי בצוואר כזה…״
המטפלת: ״כלומר זה היה דן עם מיניות חייה שהוא מוציא אותה החוצה, לא רק מחכה שתבוא השולטת ותפעיל אותו״.
אני: ״שתי בנות הזוג הראשונות שלי היו בתולות כשהכרנו ואת שתיהן הפכתי לבדסמיות. תמיד הייתי מאוד דוחף בפן המיני, ובשיאי, בסביבות גיל 30 כשהכרתי את תהום הייתי ׳כוכב עליון׳ ומאוד הרפתקני, סוג של ספורטאי בתחום המיני. בשנים האחרונות ירד לי הביטחון, גם הביטחון שיש לי יכולת למצוא משהו שיהיה לי טוב. מאז שהתחתנו והפוקוס שלי עבר בעיקר לתהום, עם אכזבות חוזרות ונשנות, ושכל הזמן המשכתי לדחוף ולנסות מפה ומשם, באיזשהו שלב כבר איבדתי את היכולת לנסות ואת הביטחון שיש לזה תוחלת. אני מניח שלזה את מתייחסת שאת מכירה אותי מאוד פסיבי״.
המטפלת שאלה מה גרם לי להסתער על תהום בתשוקה מתפרצת וסיפרתי על טריינר הענישה החדש, על הרצף שהיה בסופ״ש, וגם על הדייט שהיה לי השבוע.
המטפלת הזדעזעה קלות: ״דייט? עם מי??״.
תהום צחקקה כשעניתי: ״עם מישהי. אחר כך תהום התנהגה כאילו היא לא מקנאת וזה לא מזיז לה. סיפרתי לה בצהריים שיש לי דייט בערב, וגם הייתי נעול בטריינר. זו היתה פגישת היכרות עם מישהי שתקשרתי איתה בעבר. היה נחמד לחמם את השריר הזה, של בכלל לצאת מהבית לפנות ערב, להכיר מישהי חדשה, לייצר דינמיקה, להמיס איזשהו קרח״.
המטפלת ביקשה מתהום: ״תגידי משהו…״
תהום: ״אממ, אני זוכרת את עצמי מאוד מקנאה לדן בהתחלה שלנו, פעם פעם….״
המטפלת: ״אני זוכרת את הסיפורים… לא רק מקנאה אלא גם באה ותובעת את בלעדיותך״.
תהום: ״כן. ק׳ חברה שלי לימדה אותי איזושהי גישה לדברים האלה, שאני חייה איתה הרבה יותר בשלום. אני יודעת מה יש לי עם דן, אני מאמינה ביחסים שלי איתו, ואני לא צריכה לעשות את הבלאגנים שעשיתי אז״.
המטפלת: ״אני רוצה להבין רגשית מה זה עושה לך״.
תהום: ״קינאתי שמישהי מקבלת את הזמן הזה איתו ולא אני. למרות שבכלל הייתי עסוקה. אני גם מאוד מפרגנת לזה כי אני יודעת כמה זה חשוב. גם לי. הפלירטוטים האלה, להתלבש… גם דן מקנא לי, הוא אומר ואני מרגישה עליו״.
המטפלת: ״הצורך בבלעדיות גורם לנפש שלכם הפעלה רגשית…״
אני: ״אני חושב שקנאה זה כמו אש. בגבול מסויים זה טוב ונעים, זה יכול לחמם ולהאיר ואם זה יוצא משליטה זה מסוכן ויכול לשרוף. זה עניין של לתחום ולהיות אחראי לגביי זה״.
המטפלת: ״אש זה ההיפך ממה?״
אני: ״ואקום״.
המטפלת: ״ואקום זה אין כלום, ריק. אז אש זה בעצם ההיפך מדיכאון. למה דן מדמה אותך לבודהה שלא מקנאת? את מפחדת לקנא לדן כדי שהלגיטימציה מהמקום הזה לא תילקח ממך?״
תהום: ״לא, לא מהמקום הזה בהכרח. התחושה הזו הטובה שמישהו אחר יכול להעניק…״
אני: ״אבל גם הקנאה! כשאת מדברת על להיות עם אחרים אז חשוב לך שאני אהיה שם ואקנא, זה חלק מהעניין. לא רק הפלירטוט עם האחר. זה צריך להכאיב לי בפן של הקנאה״.
תהום: ״ברור, כי סתם ללכת להזדיין עם מישהו זה לא מעניין אותי, אבל כשאתה מקנא והכל זה הרבה יותר מסקרן, מגרה ומספק אותי״.
המטפלת: ״כי אז את מרגישה שדן נלחם עליך? לנקר לו את העיניים שמישהו אחר נוגע בך?״
תהום: ״בפנטזיה שלי זה אתה צריך אותי אבל אני לא צריכה אותך״.
המטפלת: ״הפנטזיות המיניות שלנו באות לתת לנו מענה לצרכים נפשיים עמוקים. בפנטזיה שלך את לא צריכה להזדקק, רק שיזדקקו לך. הסיטואציה היא מאוד חד צדדית. את מתענגת מינית ממצב שבו את לא נזקקת, את לא תלויה, את בעמדת כח בכירה, את בוחרת עם מי כן ומי לא ומי שכן זקוק שם זה הבן זוג שלך, דן, דמות האהבה המשמעותית שלך. ואת לא זקוקה לו״.
תהום אישרה: ״כן, זה קצת משחרר אותי מבפנים, הידיעה שאני לא צריכה. שלי יש את הסיפוק, אתה צריך אותי ואת זה אני יודעת אבל אני משוחררת מהצורך וההזדקקות״.
המטפלת: ״מין עם מישהו אחר מאפשר לך להגיד: ׳אני משתחררת מההזדקקות שלי אליך׳.
המטפלת המשיכה לשאול את תהום לגבי תחושות הקנאה שלה על הדייט שלי, אבל תהום לא ממש שיתפה פעולה: ״אין לי בעיה שדן פוגש חברות או מכרות…״
המטפלת בטון מורם: ״היא לא היתה חברה או מכרה! הוא היה בדייט!!״
אני בטון משועשע: ״אצלי זה תמיד חברי… אף פעם לא נפגשתי עם מישהי לסקס, זה תמיד לקפה. גם בימים הטובים. זה פשוט היה מתדרדר במהרה… וגם אף פעם לא הוגש קפה״.
המטפלת צחקקה ואז לבשה ארשת רצינית של חוקרת משטרה: ״מה את אומרת לעצמך שזה חברי. אם זה היה חברי אז למה קינאת? את מקנאת גם כשהוא נפגש עם חברים בנים שלו?? יש לו מעט מאוד זמן והוא בוחר לבלות אותו איתה ולא איתי!!!״.
צחקתי: ״סליחה, למה את מחממת אותה?״
המטפלת גלגלה עיניים בחן: ״בינתיים לא כל כך מצליח לי.
אני שומעת שאתם עושים בזמן האחרון כל מיני דברים. המרחב המיני התחיל לפעול, נכנס לפעולה. מצד שני, בואו תראו שהוא נכנס לפעולה במקומות שמקובלים עליכם היום. שאתם מעוניינים בהם היום. אני לא יודעת בדיוק מה אתם אומרים, אני יודעת שמשהו במרחב המיני התחיל לזוז וטוב שזה זז, אבל זה גם מתחיל לקבל כל מיני ביטויים נוספים. תוודאו שאתם בוחרים את ההתרחשויות המיניות. תנסו אם אפשר לדבר את זה, כי במרחב המיני אתם יכולים להיפגע בקלות במקומות מאוד ראשוניים״.
