יש מפיק אחד מהפסטיבל, נקרא לו ביל, סוג של משנה למלך שאיכשהו אני אשכרה נהנה מהתקשורת איתו.
בשמונה וכמה דקות התקשרתי אליו ואמרתי:
בוקר טוב סניור, שלחתי לך את ההקלטה של אורטל (שם בדוי) ששלחת לי אמש משולבת במחרוזת של ה17 דק׳ של חלום עליכם.
אני מבין שעשיתם סקר סביבה למי יש את הטלפון הכי גרוע, ואז זרקתם אותו לאקווריום והקלטתם אותה.
אני חושב שהיה יותר מעניין אם במקום הילדה הכי צעירה שהגשימה חלום ורצה חצי מרתון בגיל שמונה,
הייתם מביאים את הילדה הכי צעירה שהצטלמה לסרט גנג בנג עם כושים בגיל שמונה, כי זה היה החלום שלה,
וגם מקרינים את הסרטון על מסכי הענק באמפי בזמן ששומעים את ההקלטה שלה.
הוא בירך אותי על ההתגייסות המקצועית ושיפור הסאונד וענה שהוא נהנה כרגע מ15 הדק׳ האחרונות של אינטרנט נורמלי לפני שהוא נוסע לעיר הפריפריאלית בה מתקיים הפסטיבל ושהוא מקווה שלא יתקשר אליי יותר השנה.
