מתחת לפרווה

״But I'm a crier and a fighter, not a faker and a fraud״

הבוקר ואתמול חזרו לי התפרצויות הבכי הספונטניות שנעלמו יחד עם השתיה והכדורים (שבוע בלי שתיה, 10 ימים בלי כדורים). זה כאילו יחד עם הכבד המתייבש יבשו גם מעיינות הדמע. זה מגיע בין היתר כשאני מקשיב לשיר שמדבר אליי בצורה עמוקה, רואה סצנה עוצמתית בסרט או מספר על חוויה שעברתי.

אמנם הבלוגרית הצעירה והמקסימה מדיי שפגשתי השבוע לעגה וקראה לי בכיין, אבל אני דווקא אוהב את היכולת שלי להרגיש בעוצמות עד הצפה, ואז לנקז קצת בבכי.

״אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה״.