מתחת לפרווה

*המשך מהפוסט הקודם*
(אפשר לכתוב פוסט שלם על איך שאני לא מספיק לכתוב וכבר יש התרחשויות חדשות לכתוב עליהן, ועל הגלקסיות הרגשיות שאני חוצה במהירות האור, אבל חבל על הזמן. ההתרחשויות הבאות הרי כבר בדרך...)

קיצר,

טחנתי לאורך שעה את נגן המפוחית בשביל להוציא ממנו את פרזות הבלוז הכי לבביות ואקספרסיביות על הפלנטה, ואיך שסיימתי איתו צלצל הפון והפיה אמרה שהיא הקדימה בחצי שעה. דאמיט, עוד הייתי בלתי מקולח ממרחץ הזיעה בחדרה, הפוך משינה קצרה והתעוררות מהירה, הבית היה עוד מבולגן מהבוקר/לילה/צהריים הקודמים, והאקסית היתה בפון לשאול מה קורה איתי הערב. חשבתי שמוטב לא לענות...

גם הייתי צריך לשתות קצת על מנת להתרענן (הצמא מאוד מסוכן לבריאות, במיוחד בקיץ) , וחוצמזה, קשה מאוד לנהל חיי מין מופקרים בלי אלכוהול. זה כמו לרכב על סוס בלי אוכף.

וכשהיא הגיעה, בקבוק שמפניה צרפתית בידה, היא היתה מהממת. לשמחתי היא התמלאה קצת מאז שנפגשנו לאחרונה, והיתה צחה וחלקה ואוורירית ושופעת תשוקה ועלומים ובתוליות. ככה זה בפעם הראשונה אחרי שנתיים זוגיות, כנראה, לפני שכל הלוחמה מחספסת את הנפש והגוף מתכסה בפציעות.

היא חננית הייטק, חכמה ושנונה ביותר, בערך בגילי, והשמלה הקיצית שלה בלבלה אותי בעודי מתארגן בלחץ. זה היה קשה להתקלח, לארגן את הבית, ולהכיל את החרמנות הבלתי מתפשרת שלה, שבשלב הזה איימה להתפרץ כמו הר געש, ולא בצורה נחמדה. אמנם היא באה להישלט, אך רצתה להיאבק קודם, והדומיננטיות הטבעית שלה דרשה ממני ריכוז ונוקשות, תוך כדי זריזות פונקציונאלית בהתארגנות.

חצי שעה אחרי, ישבנו באולפן, היא בכיסא הנמוך יותר, ואני משחק בפטמותיה הזקורות ולוחש לה שהיא עכשיו כלבה עזובה, רכוש נטוש. היא התקשתה לבלוע את ההשפלה, סטרה לי בחוזקה, וכשמשכתי בשיערה וכופפתי את ראשה היא הביאה לי ביס מטורף ברגל. הייתי כזכור מוכה כולי ושבע כאב, והנשיכה שלה הרגיזה אותי מאוד. הסברתי לה, בטון הכי רציני ומפוכח שלי, שהיה טעון בעצבים רבים, שעוד נשיכה אחת ממנה והיא עפה מפה כמו ברווז במטווח. זה לא שיש לי התנגדות עקרונית להתחלף איתה, אבל היום זה פשוט לא מתאים. ושאני רוצה גם להנות מהסיטואציה, ואם אני צריך כל הזמן לפחד מנשיכות ונסיונות התמרדות שלה אני לא מסוגל להירגע ולהנות.

היא השפילה מבט והבטיחה לציית, אך כמעט מיד המשיכה להאבק איתי. גררתי אותה החוצה מהאולפן אל הסלון, שלא תגרום נזק לציוד, ואזקתי את ידייה מאחורי הגב, תוך ישיבה על רגליה הבועטות. כיבדתי אותה בסטירה הגונה. חזרתי על דברי ממקודם, וכנראה שהיאוש שהחל לבצבץ בקולי עשה את המלאכה, והיא נרגעה באמת, לא לפני שהורידה לעצמה את האזיקים ונאבקה שוב.

כשהיא נרגעה יכולתי גם אני להניח את הראש אחורה ולרקום מזימות.
חרמנתי אותה קצת ונישקתי בעדינות מתגרה, והיא הגיבה בתשוקה אינסופית וחרמנות מתפרצת. העובדה שלא הייתי כל כך חרמן בעצמי הטריפה אותה יותר. הנחתי אותה על ברכי והספנקתי אותה. היא אמרה שזה מרטיב לה את הכוס יותר מכל מגע ישיר בו. המשכתי להכות, ושאלתי אותה "מה אומרים?" . "תודה" , היא ענתה, ואני רציתי לשמוע גם את המילה "עוד". רמזתי לה שהמילה מתחילה באות ע', והיא, עם ציון הפסיכומטרי האימתני שלה מצאה עוד ועוד מילים שמתחילות בע', בעוד אני ממשיך להכות ולהכות.

ואז הרגשתי שהגיע הזמן למיין איבנט. הוריתי לה להתפשט, הבאתי דלי עם מים חמים וסנו פרקט, זרקתי עליה סמרטוט, ואמרתי לה לנגב את הפרקט. היא צייתה בהנאה, והתענגתי על מראה גופה החלבי והסקסי זוחל על הפרקט הרטוב, מתחת לשולחן, מסביב לרגלי... "תנקי גם את כפות הרגליים שלי." . היא התעייפה מעט, אך לא וויתרתי, והיא שטפה גם את המסדרון והאולפן, מדי פעם עוצרת לסחוט את הסמרטוט אל תוך הדלי.

המשכנו אחר כך לחדר השינה, שם ירדתי לה, והיא מצצה לי בעדינות וליקקה ונישקה את פצעי והאזורים הכואבים, והתגפפנו ושיחקנו והתלטפנו, עד שהפיהוקים הכריעו אותי, וליוויתי אותה לביצ'מוביל שלה באווירה חברית ורגועה. אנחנו חברות טובות, אני והיא. (:

ישנתי חמש שעות בדוחק והתעוררתי מצלצול בדלת. הזמר שקבעתי איתו הקדים במעט. התעוררתי במהירות ועבדתי איתו עד אחר הצהריים. בשיחה חפוזה עם האקסית תיאמתי שניפגש אחר כך. נושא הלילה לא עלה, והעדפתי לנהל את השיחה הזו מאוחר יותר. אמנם במלחמה כמו במלחמה, אנחנו לא בני זוג ולא חייבים דין וחשבון זה לזה, אך לאור התרחשויות השבוע, ובאופן כללי, לא רציתי לפגוע בה.

אבל אחר כך כשסיפרתי לה יכולתי לשמוע את העשן יוצא לה מהאזניים, ואז היא לא ענתה לשיחות שלי, ומצאתי אותה אצל הירקן אך גם שם היא כעסה עלי וסירבה לדבר, מה שיצר סיטואציה די מצחיקה, שאני מחייך ואומר לה "נו מאמי" והיא עם לחיים סמוקות ובלי להישיר אלי מבט ממשיכה לעשות קניות, ואפשר היה לראות שהירקן משתעשע מהמחזה. הלכתי הביתה, ואז היא התקשרה ואמרה לי לבוא אליה.

כמה דקות אחרי ראיתה אותה במרפסתה, והיא אמרה לי לעמוד מתחת ושאני לא עולה. ואז השליכה עלי ביצים, רסק עגבניות, רוטב סויה, תפוחי אדמה, ואבקת מרק עוף. למרבה המזל הרוב פספס אותי, אך היא דרשה שאאסוף את רסק העגבניות מהכביש ואמרח אותו על הפנים והידיים. אחר כך זרקה לי מגבונים לחים, ואחרי שהתנגבתי בעלבון הלכנו אלי ודיברנו, וחתמנו על הסכם הפסקת אש זמני, עד היום בבוקר. אכלנו אנטריקוטים עסיסיים שצליתי בתנור, שתינו מוחיטו שהיא הכינה, והעברנו ערב שקט ולילה של שינה, אחרי שדיברנו על זה שבאמת מוטב ככה, ושטוב שנפרדנו. שנינו אוהבים את החופש שלנו.

הבוקר היא הלכה מוקדם. ערכתי את הערוצים של נגן המפוחית... יצא מעולה. נגמר תוקף הסכם הפסקת האש, אני יוצא תיכף עם עדי ז. גדול לגיג בקיסריה, ומעניין מה יקרה בערב.