אני חושב על כל הדברים שאני רוצה ומתכנן לעשות. הכישורים והידע שאני רוצה לרכוש, האימונים האפקטיביים בדרך ליעדים, ההרגלים הטובים שאני רוצה להטמיע, המקומות שאני רוצה לטייל בהם, התמונות והסרטונים שאני רוצה לצלם, המוזיקה שאני רוצה ליצור, הספרים שאני רוצה לקרוא, הציוד שאני רוצה לקנות והחלומות שאני רוצה להגשים.
הימים שלי מלאים בצעדים קטנים ומחושבים לטובת כל המטרות האלה. לפעמים אני מרגיש שמרוב יעדים אני לא מצליח להירגע ולחוות את הדרך, כי בכל צעד אני כבר חושב על הצעדים הבאים. הנוכחות שלי בתוך הרגע נדרשת, גם כדי שהפעילות תהיה באמת משמעותית ואפקטיבית, אבל בעיקר בגלל שהכל קיים רק בהווה.
הרי לו יכולתי להניף שרביט קסמים ולהשיג ברגע אחד את כל המטרות שלי, הצעד המיידי הבא היה לדמיין מטרות חדשות.
אין ביממה מספיק זמן כדי שאוכל לעשות כל יום הכל. הטריק הוא כנראה לקיים רוטציה בין הפעילויות, כך שלאורך זמן תהיה התקדמות בכל הגזרות, ושאוכל להתמסר לכל פעילות בזמן נתון בלי לדאוג מהיתר.
הלוואי שגם אהבה היתה אי שם בלו״ז. אם היו מקלפים את השכבה החיצונית הפעלתנית, השקולה והמתונה שלי היו חושפים כל מיני דברים לא כל כך נעימים. אבל אם היו ממשיכים לחפור ולקדוח, אני בטוח שעמוק בפנים יש עדיין אהבה טהורה, חמה, ניגרת ומוארת שמחכה ומחכה לרגע שיהיה בטוח בשבילה לצאת החוצה לשחק.
