מתחת לפרווה

היה לי הספק נאה עם היורש אמש. בשעתיים וחצי הספקנו לנסוע מהשכונה לעיר, לאכול פיצה, ללכת לראיין מורה פרטית חדשה עבורו, לטייל בקניון ולקנות צלחות צבעוניות בשבילי במשביר לצרכן (והוא עקץ אותי, ממתי אני מסתובב במשביר) וספר בסטימצקי עבורו (הוא בחר ספר חדש ומדליק שנקרא "יומנו של חנון") , ואז ללכת לשיעור ניסיון בחוג לטיסנאות ולבנות טיסן.

לפני שעלינו למורה הפרטית שאלתי אותו מה לדעתו אנחנו צריכים לבדוק אצלה... אף פעם לא ראיינתי מורה פרטית. הוא גם לא ידע בדיוק, ואמרתי שנראה לי שבעיקר צריך לראות אם היא נחמדה ומוצאת חן בעיניו. אמרתי לו שבמהלך הפגישה אני אעשה thumbs up עם הבוהן בדיסקרטיות, ושהוא יענה בהרמה או בהורדה של הבוהן בהתאם לתחושותיו. הוא נדלק על המתודה, ואח"כ גם על המורה השמיניסטית החמודה.

אה, קטע משעשע נרשם כשהיינו באוטובוס. בהתחלה שנינו שתקנו, ואני נמנעתי מלשאול אותו שאלות כמו "איך היה בבצפר" ו"מה שלומך" כי זה בדרך כלל מעצבן אותו והוא עונה תשובות לאקוניות ומתרגז שאני חופר עליו. אז אני שותק ומחכה שהוא יפתח בשיחה. אחרי שהוא כבר הפשיר קצת אמרתי לו בקול שקט : "דיברתי עם המחנכת שלך..." והתבוננתי בו. לקח לו כמה שניות לשאול בדריכות מתוחה "נו...ו..? " . עניתי : "סתם, לא דיברתי איתה, רק רציתי לראות את התגובה שלך." (:

חזרתי רצוץ, עצבני, ועם שפשפת. אני תמיד נדרש ונותן הרבה ממה שהכי חסר לי. במכולת לא היה רוטב ברביקיו בשביל העופות שרציתי לצלות, לא מצאתי את השלט של המזגן, אמי החפרנית עיצבנה בפון, והשכנה שמעה אביב גפן בפול ווליום. הפיינליסטית היתה עסוקה בעבודה ולא יכלה לדבר. מצאתי את עצמי חושב עליה ומתעצבן שהיא לא כאן, וזה עיצבן אותי עוד יותר שאני לא מצליח להירדם בגלל זה. אז הוצאתי חלק מהעצבים על הפרונת בצ'ט כתחליף זול, שלחתי הודעות זימה תוקפניות לפיינליסטית, היא ענתה בסמס שתורגם לסמס קולי בקול של רובוט קוקסינל (אין לי סלולארי), ואחרי אחת נרדמתי סופסוף.

הבוקר יש עננים בשמיים, ותיכף אצא לעשות קניות לסופ"ש, אחזור ואעשה קצת פינישים לספונג'ה היסודית שעשיתי שלשום, אעבוד כמה שעות, ואז יהיה שוב twilight time ויעברו 100 שעות הגעגוע שכפתה עלי הפיינליסטית. כתבתי לה אתמול שהיא הולכת לשלם ביוקר על כך שהייתי צריך להתגעגע אליה ככה. אני הולך להעניש אותה בחומרה, לחלל אותה, לקרוע אותה מכות ולתקוע לה את הזין שלי בכל חור אפשרי.