התעוררתי מחלום, ואני יודע שהוא היה משמעותי כי לא יכולתי להמשיך לישון אחריו למרות שהיה רק שש בבוקר.
חלמתי שאני נכנס לכלא, לרצות תקופת מאסר של כמה חודשים. לא זוכר על מה. זה קרה במפתיע, והייתי צריך פתאום לחשוב לראשונה על כל הסידורים האופרטיבים, על הדירה, על כסף, על המשמעויות. האקסית היתה שם גם ללוות אותי, הצבעתי על ערימת דפים לבנים על שולחן ושאלתי אותה אם אוכל לכתוב עליהם פוסטים, להעביר לה, ושהיא תתקתק אותם לכלוב. הכלא לא היה מאיים, נראה יותר כמו חדר אורחים של קיבוץ. אני זוכר שחשבתי שאולי שווה לנסות לערער - לא על ההרשעה אלא על תקופת העונש.
לא יכולתי להמשיך לישון, התעוררתי עם דפיקות לב מואצות שיש לי עד עכשיו. ציפורי האהבה צרחו כמדי בוקר, הוצאתי את הכלוב למרפסת וסגרתי את הדלת כדי שלא יעירו את הפיינליסטית.
את הכיפור ד"א, העברנו נחמד מאוד. הצום לא היה קשה בכלל. אכלנו דניס ובטטות בתנור ב20:30 בערב כארוחה מפסקת ואז ישנו עד הבוקר, ולמחרת רק נשנשנו עוגיות וטימטם ושתינו מוריטו ואולי איזה שתי פרוסות לחם מחיטה מלאה בצהריים, ואת העוף בבירה אכלנו כבר בשש בערב, אחרי שיצא הצום. בין לבין כיפרנו על חטאים שלה בעזרת מין אנאלי, מציצה וגמירה היישר לתוך הגרון שלה שכמוה עוד לא חוויתי מעולם (היא ממש משכה אותי אל תוך הגרון כשעמדתי לגמור, ונשארה ככה!), ואפילו סשן קטן שלה עלי אחרי שגנחתי כזונה מיוחמת על הספה וזה הדליק אותה לגמרי.
אז כאמור לא יכולתי לחזור לישון, והסתגרתי קצת באולפן. צרחות הציפורים החרישו עד שם, הדהדו בין הבניינים וחזרו דרך החלון הפתוח. סגרתי את החלון, אך לאחר כרבע שעה זה הרגיש קצת שקט *מדי*. הלכתי למרפסת. הציפורים ברחו, דרך תא האוכל. הם כבר עשו את זה פעם, אבל זה היה בתוך הבית כשהוא היה סגור. אולי באמת הכלוב היה קטן להם מדי. 😒
הכל כמובן מאוד סמלי, החלום, הציפורים, והתחושה הסוערת והרועדת הזו שגרמה לי להכין סמירנוף אשכוליות-אננס לארוחת בוקר, ונראה לי שזה הולך להיות בוקר טעון כשהיא תתעורר.
לפני 16 שנים. 10 באוקטובר 2008 בשעה 5:45
