מתחת לפרווה

היום ביליתי 8 שעות בהמתנה אקטיבית עם אמא שלי בעכו בזמן שטיפלו במכשירי ההליכה שלה ובייסיקלי בנו חלקים שלמים מהם מחדש. זה לא כולל את השעתיים נסיעה הלוך והשעתיים נסיעה חזור ואת הנסיעה שלי לפנות בוקר לרחובות ולפנות ערב חזרה לתל אביב. במהלך ההמתנה דיברנו על דברים שמעולם לא דיברנו עליהם כמו המוות הפתאומי של אשתו השלישית של אבא שלי מסרטן מעיים אלים מיד אחרי הגירושין שלהם, הטיפול הזוגי של תהום ושלי ועוד הרבה נושאים מרנינים. 

לפנות ערב לא ויתרתי ועשיתי את האימון כושר של הסבא השרירי, יצרתי עוד קטע מחול ללהקה שמחכה לה שכלל גם נגינה בגיטרה במקום האימון המלא שנאלצתי לוותר עליו, ונסענו למאנצ׳ מדורה פולי-בדסם במקורות הירקון שהיה מהנה באופן מפתיע מהצפוי. בהתחלה היו משחקי חברה כמו מעגל בו מי שמצהיר על עצמו כבדסמי צריך לצעוד פנימה, ואז מי שמצהיר על עצמו כא-מונוגמי, מי שמחפש בנזוג נוסף (עשיתי פיסוק אמביוולנטי רחב), ואז חלוקה לשלישיות ורביעיות עם וידויים על פנטזיות בדסמיות ועל בני זוג אידאליים. (מצאתי את עצמי נאלם ושמח שלא הגיע תורי לדבר. כל כך הרבה לא ברור ומוגדר לי כבר).

גיליתי שיש לי עדיין רגשות עמוקים ולוהטים מאוד לפרפרונת. (שאלתי את תהום אם היא קנאה כשהתנשקנו בלהט אחרי שנים שלא התראנו והיא ענתה שזה בעיקר הדליק אותה).

בדרך חזרה מפלורנטין אחרי שהחזרנו את הרכב אחרי חצות נזכרתי בחברתי הצמרירית החדשה יחסית וחשבתי על כמה אני שמח וגאה בחברות המיוחדת איתה ועל האהבה וההערכה הרבה שלי אליה. 

שמחתי לפגוש כמה ניקים יוקרתיים מכאן שהכרתי רק וירטואלית קודם לכן. 

אני חושב שזה טוב לנו לצאת ולהתערבב, שמעתי כל מיני זוויות וסטיות שמאוד לא מוכרות לי וגרמו לי להרגיש כמו סוטה די מרובע ו״קלאסי״. 

מסתבר שיש עולם שלם שם בחוץ. 

מחר יש לי (עוד) יום עבודה ופעילות עמוס שמתחיל ב5 בבוקר ונגמר ב21. החלטתי לא לקחת כדורים כדי לא להתעורר woozy (בכל זאת שתיתי איזה שלושת רבעי בקבוק ויסקי) ופשוט לנסות לישון את השלוש שעות שיש לי. יהיה זמן לנוח בסופ״ש ובמהלך ימי הזכרון והעצמות הצפויים.