לפני שנתיים. יום רביעי, 3 ביולי 2024 בשעה 5:37
אתמול שוב היתה חרדה חזקה נוכחת, והגמירות עדיין עמומות מאוד, כאילו אני בהרדמה מקומית. הפסיכיאטר אמר לתת לזה עוד חודש. הצד הטוב של תופעות הלוואי הוא שאין לי כל כך תיאבון, והגעתי למשקל הכי נמוך שלי מאז 2019 (17 קילו פחות מהשיא):
((ואת… לא ציפיתי לך, אבל את מוציאה אותי הרחק מאזור הנוחות, מחזירה לי את הזיק המוקסם לעיניים, את הסומק ללחיים, את ההתרגשות, ההתלהבות והתקווה ללב ואת התחושה שהיקום איכשהו בסינק למרות הכל.
במקום ציבורי ומהוגן במרכז העיר, פנים אל מול פנים קרובות, מקפידות לא לחצות את הגבול שאחריו מתחילות הבעיות. (״אנחנו בלובי״). חזרתי על ענן.))