התעוררתי ב6 מצלצול השעון המעורר, שהעיר אותי מסיוט שנמשך כל הלילה. בחלום באו שוטרים ולקחו אותי לבית הסוהר. אני זוכר שוטר אחד במיוחד....הוא היה הכלאה בין החוקר החתיך מ"חוק וסדר מדור מיוחד" לפקיד האהוב עלי מהבנק (הם באמת דומים קצת). מתישהו במהלך החקירה הוא אמר לי שמחר הוא יבוא איתי לדירה כדי שאוכל להשלים איזה שיר עבור לקוח שלי (ואני חשבתי-איך אני אמור לעבוד וליצור עם שוטר שישב בחדר)...תמונה נוספת שנחרטה לי היא הדמעות של קופיקו כשהוא רואה כשלוקחים אותי. זה נראה כמו מטחים של ברד שירדו לו מהעיניים...ברררר...התעוררתי והבית היה קפוא מהמזגן...
ירדתי למכולת והבאתי לחמניות טריות...הכנתי סנדוויצ'ים והוספתי להם כמה מהפנקייקס שהכנתי אתמול ארוזים בנייר כסף. עכשיו נתחיל, צ'יפופו ואני, במסע לבית הספר...כשאחזור אעבוד בלחץ להספיק את כל מה שדחיתי אתמול.
אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי, אלף שוטרים לא יצליחו לעצור אותי, אלף נשים לא יצליחו לייאש אותי....
יום טוב }{
לפני 19 שנים. 20 בספטמבר 2005 בשעה 3:59
