הצד השולט שלי מתפתח. מכורי הבלוג הותיקים זוכרים בוודאי את עלילותי בתחום, שפורטו בפוסט "איך נהייתי {מתחלף}" מלפני חצי שנה. מאז שהבנתי שאפשר לתת סטירות לבחורה יפה ועלק עדינה ושהיא תבקש עוד...חיי השתנו לבלי הכר ( :
לקח לי גם כמעט שלושים שנה להבין שאני בנאדם דומיננטי. תמיד חשבתי שאני ילד דחוי וחריג. היום אני שולט ביד רמה במה שקורה באולפן שלי...צועק ומתפרע לפעמים, נותן לאישיות לפרוץ ללא בושה, אומר אמיתות קשות ישר בין העיניים, וכל זאת לא לחיזוק האגו שלי אלא פשוט כי אני צודק ויודע מה אני עושה.
אני מתבונן בעבדים ונשלטים למיניהם ויודע שאיני כמוהם. (לא שיש לי משו נגד-כמה מידידי הטובים ביותר נשלטים) גם כשאני נשלט אני שולט מלמטה ביעילות ותחכום...(: אלא אם כן אני מחליט להתמסר ואז לפרק זמן קצוב אני מאפשר לעצמי אשכרה להישלט. זה נדיר וכשזה קורה זה מרגש. גם אין לי בעיה כבר לעצור סשן באמצע או להשהות או לבקש שיכאב פחות. איים אן אינדיפנדנט וומן ואחראית על הסיפוק שלי (:
אבל החדשות האמיתיות הן מה קורה כשאני למעלה. אני אוהב להכאיב. אני אוהב לשחק. אני אוהב לשבור גבולות ולהשתמש בגוף האישה שאיתי לשעשוע ולסיפוק שלי. אוהב לשמוע את הגניחות היללות והזעקות של עונג וכאב מהדהדות בחדר ולדעת שאני מעורר אותן.
ועוד משו שגיליתי...עם פרטנרית חדשה, הרבה יותר קל לי לתת מאשר לקבל. אני לא מסוגל לזיין להימצץ ולגמור עד שאני מרגיש מאוד בנוח. מצבים חשופים כאלו של תשוקה טהורה והדדית עדיין שמורים אצלי למתי שנכנס גם רגש למשוואה.
לפני 19 שנים. 22 בספטמבר 2005 בשעה 7:35
