בשלהי האביב של אותה שנה הגיעה אליי לאולפן כנופיית שמיניסטיות כשרוניות וחינניות מיבנה להקלטות למופע מסיבת הסיום שלהן.
התאהבתי בכולן, כמובן, אך במיוחד בנטע (היה לי קטע מביך לשרבב את שמות המוזות לשירים באותה תקופה). היחסים לא התקדמו מעבר לשיחות טלפון (קווי... ״שלום, אפשר לדבר עם נטע?״....״אמא נתקי זה בשבילי״), ואני לא זוכר אם אפילו שרתי לה את השיר בטלפון. עוד לא היו אמצעי חיזור מתקדמים כמו אימייל או מייקרוסופט מסנג׳ר.
הרעיון הראשוני ללחן ולריף הפתיחה התנגן לי בראש כשיצאתי להתאוורר בשעת שקיעה אביבית מטריפה וצבעונית אחרי באלאנס להופעה עם צביקה פיק במלון דוד אינטרקונטיננטל בטיילת.
השיר היה fan favorite בהופעות ואני חושב שהרומנטיקה הקצת קיטשית שלו היא תחפושת מתוקה לתשוקה המחוספסת והחריפה שבוערת מתחת לפני השטח.
איך אני אדע אם את
לא אחת שמפלרטטת סתם לשעשוע
מתחת לחזות קרירה
הר געש שעמוק בפנים מבעבע
בואי ניפגש על חוף הים
בואי ניסחף עם הגלים
פזרי את השיער ושחררי את
כל המעצורים
בואי ונאהב כאן ועכשיו
בלי לחשוב דבר על העתיד
כוכבים ינצנצו מהשמיים
והחושך לא יפחיד
מה מסתתר מבעד
לעיניים היפות כשאליי את מחייכת
ואיך תדעי את כל הרגשות
שמציפים אותי כשאת הולכת
מחפש סימן בין המילים שאת אומרת
אם רק היה שרביט קסמים שיפתח לי את הדלת
מרגישה כמו נטע זר אך בעיניי את פרח מיוחד
תראי אני מושיט לך יד
ניתן להאזין לאלבום בשלמותו בשירות הסטרימינג הקרוב ללבך.
