אמש נסעתי לצפון-מזרח השרון לפגוש חברה ותיקה ולאסוף ציור מופלא שיצרה עבורי. (״זה סוג של גוזל שהוא בייבי ציפור שהוא סופר magical ומתוק״).
אני מרגיש מבורך ברמה העמוקה ביותר שביתי מעוטר בפריטי אמנות שנוצרו במיוחד בשבילי בתקופות שונות בחיי.
מאחורי הציפור הנדירה התגלתה הקדשה שגרמה לי להסמיק ממש, ועוד יותר בהתחשב במקדישה עצמה, שהיא בייב מבריקה, יפהפיה, אמפתית, מצחיקה, זוהרת בסטייל יחודי… ולוהטת כמו הפיצה שאפתה לנו בכשרון רב ובמיומנות מרשימה עם כדורי המוצרלה הגדולים והבזיליקום שביקשה ממני להביא.
בדרך חזרה לקראת חצות היו פקקים של עבודות בכביש שעצרו את התנועה לגמרי, גם בכביש 5 וגם באיילון. בכל זאת חזרתי מוקסם עד לשד עצמותי ועם חשק לחיות, ובשבילי זה הרבה מאוד בימינו.
חוצמזה גם הגיעו אתמול הכריות לכסאות בפינת האוכל. אפשר היה להזמין רק בסטים של ארבע אבל רציתי שילוב של צבעים והזמנתי שני סטים כי אני משוגע and cause i’m worth it.
