ביום א' היה לי "יום כיף" בחדרה, עם ריבוי פגישות שקשורות ליורש ואז גם איתו.
יצאתי בתשע בבוקר, וכשחזרתי בחמש אחר הצהריים עוד היו לי כמה וכמה שיחות פון לא בהכרח נעימות בנושא. לא אפרט, כמובן. זה שאב את כל כוחותיי, לאחר שגם בסופ"ש הייתי עם היורש.
גם אחרי כמה שעות שינה הרגשתי מעוך לגמרי. העלמה נפלה למשכב באותו הערב ונשארה לישון בביתה עם חום. העברתי את הערב בצ'ט ובלילה הפיינליסטית קפצה לביקור ידידותי. האזנו לפרוג-רוק והיא השוויצה בדייט המוצלח שהיה לה לפני שבאה. אחר כך ליוויתי אותה לביצ'מוביל דרך הסמטאות האפלות והלכתי לישון לבד, לראשונה מזה כמה שבועות. (דווקא היה נחמד).
ביום ב' העלמה הגיעה בערב במצברוח אנרגטי ודברני ועם גוון מעט בהיר יותר בשיער, אך ליוו אותה כאבים מסתוריים סביב הברך השמאלית שרק החריפו ככל שחלף הערב. הכנתי לנו את מרק העוף המרפא שלי עם אטריות ולאחר האוכל ניתן היה לראות שהיא כמעט מעולפת מהכאבים ברגל. טיפלתי בה עם קומפרסים חמים, הכנתי לה כוס תה, ליטפתי את ראשה, הבאתי לה שמיכה וכריות לסלון, ירדתי להביא לה אדקס (כי הוא אנטי דלקתי, ואיבחנתי שככל הנראה מדובר בדלקת ויראלית מקומית), וכשהכדורים החלו להשפיע היא נרדמה, ומאוחר יותר העברתי אותה למיטה, כיסיתי היטב וחיבקתי, והלכתי לצ'ט עד שהייתי ישנוני מספיק.
ביום ג' בבוקר היא התעוררה עם כאבים חזקים. התעוררתי איתה, עזרתי לה להתארגן (השאלתי לה את הקרוקס של היורש כדי שלא תידחק למגפיים עם העקבים) וירדתי להביא לה את האוטו כדי שלא תצטרך לצעוד אליו. בצהריים היא עזבה את העבודה מוקדם וחזרה עקב הכאבים. סחטתי לה מיצתפוזים, חיבקתי אותה, השכבתי אותה לישון ובינתיים עבדתי. הערתי אותה ב16 בעדינות עם נשיקות כדי שתתקשר לרופאה, אבל לאחר השיחה איתה היא החליטה לא ללכת, מה גם שהסתמן שיפור מה בכאבים.
חיממתי לה מרק, הלכתי לקנות מצרכים לארוחת ערב, הדלקתי לה את הטיוי כדי שתראה את טקס ההשבעה של אובמה והמשכתי לעבוד. עודדתי אותה להתקלח, הכנתי לנו חזה עוף וירקות מוקפצים על מצע אורז בסמטי, היא סיימה לקרוא את "ונוס בפרווה" ולקראת 23 שוב גברו הכאבים ברגלה. השכבתי אותה לישון והלכתי לצ'ט.
הבוקר היא כבר התעוררה עם פחות כאבים וכבר לא הלכה כמו ברווזה,
ועל פי דיווחייה האחרונים היא מרגישה הרבה יותר טוב היום.
לפני 15 שנים. 21 בינואר 2009 בשעה 12:52
