מתחת לפרווה

וואוווואווואווואווואווו איזה פוסט יש לי לכתוב.
כל כך וואואואוואואואו שאני ממש לא בטוח שיש את בי את זה. אני מזדעזע למפרע מהתוצאה.

מעניין אם יש עוד אנשים שעוברים חוויות כאלו. אני מחשב את השעות, יוצא שבע. פחות מיום עבודה.
קרוב לודאי שאצטער על הפוסט בבוקר, אבל אני חושב שחשוב לדווח לעצמי what i'm into these days.

יצאתי מהמסיבה עם דחף לכתוב, ובהרגשה שגם כך צברתי מספיק לפוסט עמוס עד גדותיו. חשבתי שאביא יותר תועלת ליקום ולעצמי כאן מול הדף השחור מאשר שם מול הריק השחור. כאן לפחות המוסיקה בשליטתי. (ההופעה החיה בפריז של הוולווט אנדרגאונד)

אז הערב התחיל כשירדתי ב19:30 לטלפון השקלים בפיצוציה (כי הפון בבית מנותק ליוצאות) להתקשר לאקסית ולהגיד לה ש*כן* עלה לי רעיון לארוחת ערב עבורה, לאחר שהיא התקשרה קודם לשאול אם אני אוכל גם לבשל לה בנוסף ל-להביא לה את המעילים שאספתי עבורה מהניקוי (לאחר שעברתי בעבודה שלה בצהריים לאסוף ממנה כסף עבור המטרה הנ"ל) ולרדת לה. הכנתי לה קבבים ואורז וסלט ירקות עם בזיליקום, והיא אכלה בהנאה בזמן שתליתי כביסה.

אחרי שסיימה לאכול אמרה שהיא רוצה לחרבן עלי, אבל הרגישה לא בנוח לעשות את זה ישירות עלי וקראה לי לאחר שסיימה (בינתיים צפיתי במשחק של מכבי במחשב), להוציא את צואתה מהאסלה ולמרוח על עצמי. אני כבר מכיר את התהליך, אני המצאתי אותו. התקלחתי היטב אחרי, היא נישקה ושיבחה אותי, ואמרה לי לנקות את התחת כי היא רוצה לקחת אותי לחברות שלה שיתעללו בי יחדיו. היא נברה בבגדי הנשים שלי ובחרה את הסט השחור.

הלכנו לא רחוק, לפינת אחד הרחובות המרכזיים באזור. דרום העיר שורץ סוטות. קומה שניה. קירות אפורים. תאורה פלורסנטית. שתי פרחולות, אבל חמודות. כלב גדול וכלבה קטנה (אמיתיים). קצת אחרי שהגענו וצוויתי להתפשט נשלחתי להוציא את הכלבים לסיבוב. (במטבח היתה שלולית שתן גדולה של אחד מהם... בעלת הבית התעצלה להוריד אותם.... "למי יש כוח..."....) התחברנו יפה אני והכלבים, ובאחד החניונים השוממים שלפתי על מנת להשתין. הם ניסו למשוך אותי ואמרתי בקול : "חכו ! מה, אני לא כלב? " .

חזרתי, הופשטתי, נחבשתי בפאה הבלונדינית שלי, הולבשתי בשמלה אדומה של המארחת מעל להלבשה התחתונה השחורה והנשית שלי, והתבקשתי לעשות סטרפטיז. בין רעמי הצחוק הנבוך המשולש לשתיקה המחורמנת והמתוחה שהשתררה נתתי לעצמי להשתחרר ולהפגין את מלוא הזנותיות שלי. ידעתי שיש לי הרבה מה ללמד את כל השלוש על להיות אישה עצמאית, משוחררת, ובטוחה במיניותה.

אחר כך צוויתי להתלבש שוב וללכת להביא שתיה, מצויידת בשטר של 100 שלקחתי בלהיטות מקצוענית. הלכתי למקום הנכון, כלכלתי את ענייני בתבונה, וחזרתי עם סמירנוף+6 XL+אשכוליות. הרגשתי בטוחה בעצמי, חכמת-רחוב, וגבוהה.

כשחזרתי העניינים המשיכו ביגיעות ובחוסר העניין שאפיין אותם מלכתכילה, למרות שנשלפה מזוודת הצעצועים של המארחת והזין שלי נקשר בחבלים ולולאות. משו בוייב היה תפל לגמרי. נקודת השבירה היתה כשהתחיל להתנגן שיר של שלמה ארצי. כשהן הבחינו שאני מעט מסוייג וערפילי הן התחילו לנתח אותי פסיכולוגית ולצטט משפטים שהדומים שלהן אמרו להן, והשעה כבר היתה חצות, וביקשתי שישחררו אותי, קמתי והתחלתי להתלבש.

שתיקה מביכה השתררה בזמן שהתלבשתי, ואני לא זוכר איך זה קרה בדיוק כשבאתי לפרחולה אחת וצבטתי לה בפטמות וחנקתי אותה וסטרתי לה, ואיך לקחתי את השניה אחר כך למיטתה ודחפתי לה אצבעות וחירמנתי לה את הצורה. שתיהן היו כחומר בידי. סופסוף היה אקשן אמיתי. עוד הייתי עם התיק עלי כשכל זה קרה. האקסית רצתה לבוא איתי. בחדר המדרגות סטרתי לה בעוצמה, הפלתי אותה לרצפה, ואחרי סצנת הדמעות המתבקשת היא דווקא נראתה די מבסוטית.

בדרך הביתה, לאחר מפגש חצי אקראי, הזוי, וטעון עם המאהב הראשי שלה הורדתי אותה ללקק לי את הביצים מתחת לפנס בכניסה ל"בית שטרן".
אמרתי בקול רם : "תודי שאת בסך הכל עוד זונה שמתחרה על המקום שלה אצלי". היא הודתה, והחצי הנשי של זוג שעבר בדיוק לידנו השמיעה קולות פליאה.

הדיבור היה שהיא תלך הביתה להתארגן ואז תאסוף אותי ונקפוץ למסיבה, אבל כשהגעתי הביתה הרגשתי שאין שום סיבה למסיבה, כתבתי לאקסית להתקשר ואמרתי לה שאבוא אליה. כשהגעתי השתנתי עליה במקלחת, על הגוף והפרצוף, ואז במיטתה מזמזתי אותה ואמרתי לה דברים משפילים, שבתגובה אליהם היא נשכה אותי קטן וחזק מאוד ליד הפטמה. התעצבנתי והלכתי. היא נשארה בוכייה והתקשרה אלי שוב ושוב.

התלבשתי והלכתי למסיבה, מרחק כמה דקות הליכה.
איכשהו הכרתי רק 20 אחוז מהנוכחים.
הסתובבתי וניסיתי להתמנגל, לא בהצלחה מרובה מדי.
לבסוף דומית יפה ושיכורה עם מסכה התחילה איתי, שאלה אם אני שולט או נשלט, התעלמה מתשובתי, ולקחה אותי לסד. חוסר הנסיון ניכר עליה, והיא התקשתה להבין איך לפתוח את הסד. פתחתי אותו עבורה, אך את הבורג הגדול והמתכתי שמרתי בידי. היא שאלה היכן הוא, ואני חשבתי שאם היא כל כך שיכורה שלא יכולה להבחין שהוא ביד שלי מוטב שישאר שם. כשהיא התחילה להצליף בי עם חברתה בצורה מאוד לא מדוייקת שמטתי אותו כך שיתגלגל לקיבינימט. הן המשיכו עוד קצת, היתה בה את ההגינות לבדוק אם אני בסדר ואת השקפותיי בנושא CBT, ואז היא אמרה שהיא הולכת לרגע ושאחכה שם. הרמתי מעלי את הסד, לקחתי את המעיל והלכתי הביתה.

_

נפרדתי מהעלמה לפני שבועיים.
זה נדמה כאילו זה עבר ללא פגע, ללא שריטה.
זה לא בדיוק כך.
אני חושב שהפאקארמה המטורפת שאני מנהל בשבועיים אלו מהווה אנטידוט לכאב הפרידה ולמשמעויותיה, בנוסף לפיצוי על חוסר איזון מטורף שהיה בקשר ההוא בין חלק מהצרכים והרצונות שלי שמומשו והוגשמו, לעומת חלקים אחרים חשובים לא פחות שלא קיבלו שום ביטוי. היום יצא לי להציץ בתמונות... היא נראית בהן כל כך יפה, ואני כל כך מרוצה ומאושר. ובאמת הייתי לפרקים. אבל כל אותם חלקים שלא נענו... בסופו של דבר החמיצו את הקדירה כולה.

חבל שכך זה קרה, כי הייתי מאוד שמח אם זה כן היה עובד. תכל'ס, אני לא רואה את עתידי בשיטוטים בודדים במסיבות פטיש, או בעשייה סדרתית של נשים עד שאוכל לסמן וי על כל השמות ברשימת הניקים בכלוב או בספרי הטלפונים של 03, 09, 04, ו08. (ולא חלילה שיש לי משו נגד 07 ו06, זה פשוט לא כל כך פרקטי). אבל כך זה קרה, ואני כן נהנה מכל מה שקורה סביבי, במיוחד כשזה טוב ועושה לי טוב, ולא כשזה ביזארי מדי ומנוכר ולא מוצלח ומלא בהשלכות.

בסופ"ש הזה אני מנקה את הבית שלי ביסודיות.
ועושה חושבים הלאה.
ומתכנן תכניות חשובות, שלא קשורות בכוס של אף אחת.