מתחת לפרווה

1. אני לא מת על פוליקר. ההלחנה מוגבלת, הריינג׳ מכווץ את האוזניים והוא תמיד נשמע לי כאילו יש לו עצירות ואסטמה. אני מבין ומקבל שבהמון אנשים הוא נוגע בנימים הכי עמוקים.

2. הסיבה שאני כותב עליו היא שיצירתו היא הנושא של תחרות הכוריאוגרפיה בפסטיבל המחול השנה, ושל6 מתוך 12 העבודות שיתחרו בה אני יוצר את המוזיקה.

3. מעולם לא הייתי כל כך קפוא ומתוסבך מינית. אני לא מאונן, לא צופה בפורנו, אין לי פנטזיות, הכל נראה לי מגעיל או פשוט לא מושך.

4. לא טוב לי בגוף, בנפש או במוח שלי. לא טוב לי בכלל. רוב הזמן אני עסוק בלעשות כמה דברים בו זמנית, בנסיון לאזן את עצמי במרווח דינאמי אופרטיבי בין דיכאון לחרדה, ובהישארות במאזן ממוצע של אפס גופות. 

5. כמעט הצלחתי to catch up on the pretraining לשבוע אימוני הגיטרה המפרך ליד שיקאגו בחודש הבא. הטכניקה שלי חוזרת לעצמה והמוח עדיין מנסה.

6. כבר יותר מחודש תסמיני גמילה מגעילים מxanax. לא כל הימים נוראיים אבל רובם כן. התקשרו היום מהמרפאה להזיז את התור לרופא המשפחה שקבעתי כבר לפני חודש (הוא היה בחופשה). הצלחתי לשכנע להקדים אותו לערב החג של היהודים. אני הולך לעבוד כל החג בתקווה להוריד מהגב כמה ערפדים פסיכופתים  כוריאוגרפיות.ים. 

7. הגעתי היום לשיעור עם בן בלי שיר חדש מוכן. היו בתים כתובים (אבל לא טובים) ומחשבות איך להתקדם. התקדמנו. עדיין נשארה לי המון עבודה. נראה שככל שהשירים מתרבים הם גם מעמיקים ונהיים מאתגרים. בשיר הזה אני צריך לתאר את מה שהכי מציק לי בעולם במשקל 5/8.

8. עשרה קבין של לקוחות מעצבנים ירדו לעולם ואני נטלתי את כולם.

9. להיות בודד ולהיות לבד זה לא אותו דבר כמו להיות ביחד ולהיות בודד או להיות ביחד ולהיות לבד, ואני גם וגם וגם וגם אבל אולי יש חור בקצה המנהרה.

10. מחר אני נוסע לראות מה התזמורת עשתה מהתווים שכתבתי לה בעמל רב, ואם הרקדנים יצליחו לעקוב או שהכל יהיה שקשוקה אחת גדולה וטפלה. אין דבר מענג יותר בשביל תושב דרום תל אביב מלהצטרך להגיע לפרימיירה בהיכל הספורט בחדרה (אני בטוח שהסאונד יהיה מפנק) ב18:00 on a thursday.