ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Venus in Fursחשבון מאומת

מתחת לפרווה

God is in every petal of every wildflower
Every raindrop that quenches the thirst
Of beautiful planet Earth
לפני שנה. יום שישי, 13 ביוני 2025 בשעה 7:15

את הפוסט הזה חיכיתי לכתוב הרבה זמן.

 

הכאפות של פריטי לביצים שלי נהיו הרבה יותר כיפיות מאז שברגע אמיץ של החלטה בערב אחד לפני כמה שבועות היא הסירה את טבעת הנישואין הגדולה והנוצצת שלה לצמיתות. היא אמרה שבאותו הרגע חייכתי מאוזן לאוזן ומכל הלב. (נהגתי לנשק לה את הטבעת, לשחק איתה, להוריד ולהחזיר…).

זה סיפור אהבה משוגע.

בעוד ארבעה ימים נחגוג אניברסרי, שוב בשכיבה לילית על שמיכה בפארק מדרון עם בקבוק מים והתבוננות בעננים. כחודש אחרי הדייט הראשון והאייקוני שלנו פתחתי תיק גירושין. חמישה ימים לפני יום השנה היא קיבלה את הגט שלה. לא תכננו ולא ידענו שנהיה כל כך גורליות ומשמעותיות זו לזו. פריטי אומרת שהצלנו אחת את השניה ברגע האחרון מרכב בוער שעמד להתפוצץ.


העונה הראשונה שלנו היתה קצרה יחסית והסתיימה בריב בלילה האחרון שלי במלונה לפני שנכנסתי לדירה החדשה. לא הצלחנו להשלים ולאחר כמה שבועות של גישושים היא נעלמה לכמה ימים וכשחזרה כתבתי לה ש”Were done!”.

ארבעה חודשים וחצי לאחר מכן היא כתבה לי שאמנם הסכמנו בחיוך שהקשר החוטא שלנו הוא כנראה לא רעיון טוב ושלא ימשך לנצח, אבל לא חשבנו שלא נישאר חברות ממש טובות אחר כך. הזמנתי אותה לבוא ותכננתי לשמור על חברותיות אבהית מהוגנת. בשניה שפתחתי לה את הדלת הבנתי שאין לתכנית הזו שום סיכוי להצליח ושאין לי איך להישמר מהקסמים המכשפים שלה.

בחודשים מאז לא היתה לנו כל כך הזדמנות לפתח רצף מיני. היו רק מגעים חלקיים ונסיוניים. הקשר שלנו מבוסס קודם כל על חברות והבנה, עדינות רומנטית והכלה, תקשורת, רגשות עמוקים, אהבה, שונן והומור. השראה, הערכה ושותפות.

 

לי נהיה עומס מטורף בעבודה, לה היה את משבר הנישואין שהחריף והכביד רגשית. הבלוג נאלץ לרדת למחתרת כדי לא לסבך את היוצרות עוד יותר, מה שהגביר את הלחץ בסיר המבעבע של הרגשות שלנו.

בגלל שרבים מהמפגשים החטופים שלנו היו בסוף היום כשכבר לקחתי כדורים והתחלתי לשתות, היו מקרים רבים שהיא היתה צריכה להזכיר לי למחרת מה היה ועל מה דיברנו. היתה פעם אחת אחרי הפסטיבל בפסח שליוויתי אותה למטה למונית, הייתי צלול וזכרתי על מה דיברנו במעלית, ובבוקר כשהתעוררתי חיכתה לי הודעה קולית ממנה בה היא סיפרה שבזמן שחיכינו למונית מצבי התדרדר בבת אחת, הפלתי את הפון שלוש פעמים ונמרחתי על המדרכה. היא ביקשה מנהג המונית להמתין, גררה אותי איכשהו למעלה (אומרת שהתווכחתי בבלתי נסבלות תוך כדי) והשכיבה אותי לישון בצורה מסודרת.

 

לפני יותר מחודש הבנתי פתאום שאני בעצם לא יכול להגיד שאני פנוי. מעדתי אל תוך מערכת יחסים עם אישה נשואה ואני שקוע בה עד מעל הראש. כל השירים החדשים נכתבו בהשראתה, היא הראשונה ששמעה אותם ולחלקם היא תרמה הצעות מועילות. התקופה הייתה משברית ועמוסה וחווינו הרבה יותר קושי והתמודדות מהנאה, שמחה ותשוקה. ניסיתי לברוח ממנה כמה וכמה פעמים. 

 

לאחר שעזבה את ביתה היא אחסנה אצלי כמה מזוודות ותיקים למשך כמה ימים. כשרצתה להעביר אותם לביתה החדש לא הצליחה למצוא מוביל. איתרתי לה את מספר הטלפון של המוביל שהכרתי בקיץ בשוק הפשפשים בזמן שהתגוררתי במלונה והעביר לי את האולפן בצורה מושלמת. היא התקשרה אליו וברגע שהזכירה את שמי הוא התרגש והפליג בשבחים עליי. התפלאתי שהוא בכלל זוכר אותי.

המוביל הגיע כעבור שעה (!) לבצע את ההובלה. כששמעתי אותו מדבר עם פריטי יצאתי מהאולפן לברך אותו לשלום. הוא שאל אותה אם היא הבת שלי (היא קטנה ממני ביותר מ18 שנה 🫣 ונראית צעירה מגילה). פריטי הסמיקה וענתה שאנחנו חברים, ואני הוספתי שהיא *גם* הבת שלי, שאני אוהב אותה כמו הילדה שלי.

 

פריטי התלוותה אליי לפרימיירות השונות והצגתי אותה לכל הקולגות בגאווה: ״זו ***, החברה שלי״.

פעם כשחזרנו מסרט באוטובוס היא לבשה שמלה צבעונית שכיסתה בקושי טפח וחשפה קימורים יפהפיים מסנוורים. היא רצתה להביך אותי וצעקה לפתע: ״אבא, די!!!״. לא התבלבלתי והתחלתי לעגוב עליה בנשיקות וחפינות בוטות. 

 

אמש יצאנו לדייט לחגוג את גירושיה. נסענו לסושי בפרישמן שהיא בחרה. היא הורתה לי להדביק את האלקטרודות של הטנס לביצים בשירותים ואז שיחקה עם השלט במסעדה וכשהלכנו בנחת על הטיילת. היא הגיעה לעוצמות מאוד חזקות, התגלגלה מצחוק מהזעקות שהשמעתי בפרהסיה ונזפה בי: ״דן! אנחנו במקום ציבורי, תתנהג בהתאם!״. 

כשחזרנו הביתה השמעתי לה עבודות יפות שיצרתי לתחרות הכוריאוגרפיה בהשראתה, התחשקנו והיינו עירומות יחד, ואז השכבתי אותה לישון עם עוד פרקים מ״הזנב השמן של הנומה״. כנראה שאחר כך נרדמתי בסלון כי התעוררתי מהאזעקות שנשמעו לי מאוד מוזר ולא ידעתי אם זה כי אני מטושטש מהכדורים. דידיתי למיטה.

התעוררנו בשבע, הייתי כאוב וחמרמר אבל שלחתי אליה ידיים וזה התפתח לשעה ומשהו של סקס. עד עכשיו מאוד פחדתי להפשיר את המיניות ולשכב איתה. זה היה בשבילי המעוז האחרון של איזושהי שליטה ברגשות שלי. אבל הבוקר העזתי לבקש, להביע, לדבר ולפנטז בקול, והיתה שעה מענגת ומגניבה שלאחריה הרגשתי הרבה יותר טוב מכשפקחתי עיניים.

לפתע הבחנתי שכבר 8:10 ושאמא שלי מצפה לשיחת פון ב8:00 כמדי יום שישי ושאם היא לא מקבלת אותה היא מתקשרת למשטרה מרוב דאגה. רק כשהגעתי לפון באולפן ראיתי את כותרות החדשות והבנתי מה קרה בלילה. (לא ברור אם אני טס לשבוע אימוני הגיטרה בשיקגו ביום חמישי. כנראה שלא, אה?). 

יצאתי לסידורים והצטיידות, וכשחזרתי פריטי היתה מהממת באוברול ג׳ינס תכלכל מעל גוזיה ורודה. (אני מאוד אוהב כשהיא כאן, היא יפה לבית והבית יפה לה).  היא מצצה לי בעודה מפליקה לביצים וצובטת את הפטמות, הורתה לי לשפשף את הזין ולהכניס אצבע מהיד השניה לפה. היא פקדה עליי לעמוד, ישבה על הרצפה ובעטה לי בביצים תוך כדי. היא התקרבה עם הפה אל הזין והתעקשה שאמשיך לשפשף עד שהשפרצתי לה המון על הגוזיה הורודה. (״כבס לי אותה ביד!״).

אחרי שגמרתי היא שפשפה לי (כצפוי) את הזין באגרסיביות ושלקה אותו בפיה בעודי מתגלגל מצחוק של דגדוג ומתחנן לרחמים בלי באמת לרצות שהיא תפסיק.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י