הפן החיובי של כל הסיטואציה הוא שפריטי איתי כבר כמה ימים ולילות ברציפות.
זה מצחיק ומזמם להתעורר איתה, היא אומרת שכל מה שאני מבשל ממש טעים ושזה מאוד סקסי גבר שמבשל ומנקה ככה. אני נהנה לראות אותה אוכלת.
אתמול צפינו ב״ירח מר״ (פעם ראשונה שלה) והכי נהניתי לצפות בה צופה בסרט ובתגובות על הפנים היפהפיות ורבות ההבעה שלה.
עוד קודם לכן השתובבנו בסלון עם פאה ורודה ארוכה שהיא קנתה ורקדתי לה ביצוע של Sweet Transvestite ממופע הקולנוע של רוקי (שהיא גם לא ראתה, ועושה רושם שאין כבר הקרנות מעריצים בגלל איזו בריונות זכויות של דיסני).
כל יום היא יותר יפה לי בעיניים, השיחות שלנו מעמיקות וזו כזו הקלה בשבילי שאני מרשה לעצמי להתאהב בה בלב שלם. הבוקר היא ביקשה ממני לייבש היטב את הידיים אחרי ששטפתי את הכלים ואז הוליכה אותן אל ירכיה כדי שארגיש כמה היא נוזלת מהבעיטות והכאפות בביצים שנתנה לי תוך כדי השטיפה.
מתגבשת תכנית ללכת יחד לחנות צעצועים, שהיא תבחר *כל* מה שהיא רוצה ושאני אשלם על הכל בכסף ובכאב.
היא מנצלת אותי לירידות והגמרות ממושכות (היא מאוד מולטי אורגזמית) ואתמול (או שמא שלשום) צעקה באחת הגמירות: ״אתה תאכל אותי כל יום! אני לא אוותר לך אף פעם!״. הביצ׳יות הדומיננטית יושבת עליה מאוד יפה וטבעי, ממש כמו המבטים המפוחדים/מתמסרים/ילדיים המקסימים שלה כשאני בתפקיד האבא.
המעבר החד בין פעלתנות קדחתנית בלתי פוסקת בלחץ זמן מטורף, הכנות לשבוע אימוני גיטרה אינטנסיביים וטיסה ראשונה לחו״ל לבד ופעם ראשונה לארה״ב מאז 1985; לבין אווירת ראשית ימי הסגר הראשון קשה לי. אני זועם כילד פרחים שגדל על שיער, רוקי, מלכוד 22 ומונטי פייתון על איך שהעולם הולך אחורה בצעדי ענק מאז אמצע העשור הקודם. אני כל כך כועס שאין ממשלה שמנסה להרוג אותי ואת היקרים לי בצורה כל כך קנאית, עקבית ויסודית מאשר הממשלה שלי.
אתמול אחה״צ נשברתי. נמאס לי לרדת למקלט ולקפוץ כמו מריונטה מההתראות הטלפוניות. אני מבין שזה הדבר האחראי לעשות כלפי האנשים שאוהבים אותי ותלויים בי, אבל משהו בי פשוט לא יכל לסבול את זה יותר. אני מעדיף לחיות על הרגליים מלמות על הברכיים.
אני חושב שאולי ציפיתי מעצמי יותר מדי, כאילו אני יכול ישר להמשיך בחיי כאילו כלום לא קרה, לחשב מסלול מחדש תוך חצי דקה ולהתחיל לחתור במרץ לעבר יעדים חדשים. אני צריך לאפשר לעצמי לנוח, לקחת את הזמן לחשוב ולעכל, להספיק פחות, ליהנות יותר.
אז אחרי שיחה בוגרת, שקטה וכנה עם פריטי הבוקר החלטנו שאתאמץ יותר לרדת למקלט גם כשזה (מאוד) קשה לי נפשית, ושאשתדל יותר לטפל בבעיית השתייה שלי כפי שטיפלתי כל כך יפה בהמון בעיות אחרות. אמרתי לה שאני חושב שאם נעשה המון סקס ומשחקים ביחד זה יעזור מאוד לשני האלמנטים האלה. גם כי זו מניפולציה, וגם כי זה באמת נכון שאם יהיה לי עונג ומיניות בריאה ותוססת ארגיש שיש לי יותר בשביל מה לחיות ולהיות בריא ופיכח. ואולי אפילו סיבה חשובה וטובה להאריך ימים.