מתחת לפרווה

אמש בן לא היה צריך לשאול כדי לראות כמה מדוכא ומרוסק אני. 

במשך כשבוע אפשרתי לעצמי לשקוע ולהכות בקרקעית. לא נותרו בי כוחות. זו היתה אמורה להיות החופשה שלי אחרי השנה הכי קשה בחיי. במקום זאת קיבלתי אכזבות מרות, אובדן אמון, חוסר יכולת לתפקד וטילים על הראש מסביב לשעון.

כמעט התפתיתי לבטל את השיעור אתמול, אבל במקום זאת הקדשתי את היום לכתיבת השיר ולשטיפת הכלים שהצטברו בכיור מיום שבת. פח הזבל הגדול שלי היה מלא בבקבוקים של בלוגה ליטר ו-ויסקי. 

לא הצלחתי להלחין כי לא היתה בי מוזיקה. 

אבל כתבתי 6 חלקים שונים באופי שלהם בשורות פחותויותר מסודרות קצבית. בן התרשם מאוד מחלק מהדימויים ואמר שזה סיכום מעולה לכל ה themes ששזורות באלבום. ההתפוררות האישית, הרומנטית והמינית שלי שמקבילה למשברים האקולוגיים והחברתיים הגלובאליים, החרדה מן העתיד, היגון על העבר והאמונה הבלתי ניתנת לערעור בערכים ההומניסטים שלי. הטבע כביטוי אלוהי לכל מה שטוב ויפה בעולם.

כתבתי 441 מילים.

בשיעור שאת רובו עברתי בדמעות חיברנו כמה מהלכים הרמונים ומלודיים לחלק מהקטעים. הצעתי בצחוק שאולי נשלח את זה לדרים ת׳יאטר ושהם ילחינו. בן ענה שהם בטח ישמחו לעבוד סופסוף עם טקסט ברמה גבוהה.

מיד אחרי השיעור עם בן פריטי הגיעה ואמרה שאני לא נראה כמו איך שאני נראה אחרי בן בדרך כלל. 

הכנתי סלט וקישואים בנינג׳ה, ותוך כדי דיברנו. למרות ששתינו היינו רציניות ולוחמניות עדיין התפלקו לנו התפוצצויות צחוק על כל מיני שטויות שלנו.

אמרתי לה שעיקר המריבות שלנו קורות כשאני מרגיש שאני משדר לה אותות מצוקה ושהיא או לא שומעת אותן או לא יודעת מה לעשות איתן. פריטי ענתה: ״אז בוא נצא כבר מכיכר המריבות ונפסיק להסתובב בה שוב ושוב!״. (הוספתי הבוקר את ״כיכר המריבות״ למילון המתארך שלנו).

שמענו תקליטים בפטיפון שהיה של אבא שלה ושסופסוף הגיע למצב תקין אחרי 3 סבבים אצל הטכנאי. העקשנות וההתמדה השתלמו, ושמחתי על הסמליות שבחזרה שלו לתפקוד.

דיברנו על כך שלמרות שהנשמות והמוחות שלנו התקרבו מאוד בשנה שחלפה מאז הדייט הראשון, לא צברנו הרבה נסיון מיני יחד. היא זעקה שאין לי מושג מה עשיתי לה ושמעולם לא הרגישה חוסר ביטחון במיטה לפני שהכירה אותי (באמת סיבכתי את הילדה המסכנה שרק חיפשה להשתעשע עם מישהו שראתה בטיוי ומצא חן בעיניה). שמרסק אותה שהיא לא יודעת לעשות לי טוב. היא באמת אובר סקסית, אינטנסיבית מאוד, ובעלת נסיון עשיר עם שני המינים. אבל אני לא כמו הגברים או הנשים האחרים.ות שהכירה. אני פצוע מינית להחריד וחסר ביטחון לחלוטין. אפילו לדבר על רצונות ותשוקות שלי בסקס ממש קשה לי. כמעט כל הגמירות (המעטות) שלי צורבות ולא נעימות. (לאחר שנשללו גורמים פיזיולוגיים ומחלות מין אני מניח שזה עניין נפשי).

אני אצטרך ממנה המון סבלנות, רגישות, סקרנות ונכונות ללמוד ולהבין אותי. וללמד אותי מה היא צריכה ממני.

היא טעמה מהסלקים שאפיתי בתנור יחד עם התרנגולת ואחר כך הלכנו מכות. (היא לועגת לי ש"you hit like a girl״ כי היא יודעת שלמדתי להיות מאוד מדוד איתה, ומנגד מעיפה לי סטירות שמרגישות כמו אגרופים ובועטת לי בביצים בהפתעה).

היה לילה קשוח כי שתיתי יותר מדי, הייתי צמא, היה לי חם וחוויתי סיוט חוזר על מסיבה בספינה בהשתתפות אשתי לשעבר, שהתעוררתי ממנו בסופו של דבר בדמעות. היתה ברגע האחרון לפני שהתעוררתי נימה של השלמה, של הבנה. אולי גם של אהבה.

לפני שיצאתי לקניות (שוק עמנואל בבת ים קם לתחייה והסחורה פנטסטית!) הורדתי את פריטי למצוץ לי וגמרתי לה בפה כי היא ביקשה חלב בנוסף לאייס-קפה שהכנתי לה.

אעשה בימים הקרובים צעדים קטנים ומדודים להתרומם אט אט מהדיכאון. הולך עכשיו לבריכה.