כשנתתי מפתח לבית שלי זה היה נמהר ורומנטי, וגם התבקש במובן הפרקטי כי נטיתי להתעלף בלילות המתארכים לפני שהיתה צריכה לחזור לבעלה.
זה כמובן התלווה בתקווה שלכל הפחות תשתמש בו לפתוח את הדרך ללבי ולמיניות הפצועה שלי.
המפתח עדיין אצלה אבל התקווה נמוגה, ואני מרגיש יותר בבית כשאני יודע שהיא לא צפויה לחזור. שמתי לב שלאחרונה שבתי להסתגר באולפן, כמו בשבועות האחרונים בדירה שהיא עכשיו של רעייתי ואהובתי לשעבר.
מפתחות הם כלים יעילים ומדויקים, אבל הם עובדים רק אם משתמשים בהם בכוונת לב טהורה ובהסכמה. אחרת זו סתם חתיכת מתכת שמאפשרת לך לפלוש להיכן שאתה כבר לא רצוי.
הרחבתי עוד את הדיסקליימר בפרופ שלי:
גילוי נאות: פצוע מינית ורומנטית מעשורים של התעללות, ניצול וגזלות דעת.
זה לא משפט שנעים לכתוב בפרופיל אבל ההשלכות נוכחות מאוד אם מנסות להתקרב אליי במרחב אינטימי.
אני לא אימפוטנט ולא פריג׳ידי, אבל זה שדה מוקשים שרק נפש רגישה, בטוחה ומדויקת תדע להפוך לשדה פרחי בר שופע וצבעוני.
אני לא מאמין שזה יקרה.
אבל חייתי כבר כמעט חצי מאה וראיתי את הלא ייאמן קורה שוב ושוב.