לפני כחצי שנה. יום חמישי, 11 בספטמבר 2025 בשעה 13:30
הבן הגיע שלשום בחצות. הוא או לא ישן בכלל או ישן בשעות מוזרות מאוד, משאיר את מושב האסלה מורם, את פח האשפה פתוח, מאפר על הרצפה ועל כרית הכיסא הצהובה בזולה שאילתר במרפסת והקים בסלון התנחלות סטלנית מבולגנת. כשהוא יוצא זה בעיקר כדי להוציא כסף בשביל להתארגן.
סיימתי סשן הקלטה ומצאתי על השיש במטבח ביג מק, צ׳יפס וערימה של קטשופ ומיונז שנשארו ממה שהזמין.
רוב הזמן אני משתדל לא להעיר לו ולהשפיע בעזרת דוגמה אישית, אבל ניגשתי למרבצו על הספה בסלון שפתוחה למצב מיטה ואמרתי בחביבות עם אצבע מורה: ״אתה ממלא לי את הבית בג׳אנק פוד, בסמים, בסיגריות, בשטרות של מאה זרוקים על השולחן. פתחת פה בית זונות״.
הבן ענה תוך רבע שניה בלי למצמץ: ״זו הדוגמה שקיבלתי כילד״.
Touché.
הוא הוסיף: ״מעניין איך הייתי אם היית אז כמו שאתה היום, אוכל ביצה קשה בשבע בערב״.