גל הנזקים והתקלות ממשיך, אבל אני איכשהו מצליח לראות בזה ברכה במסווה. ציווי להתחדש, להפיק לקחים, להחזיר שליטה, להתמודד לבד. לכל תקלה יש את הסמליות שלה.
במהלך הסופ״ש המזגן (מיני מרכזי) התחיל להתנהג לא יפה. לא להיכנס לפעולת קירור, לא להיכבות כשאני מכבה אותו ולהשמיע רעש מבהיל של מטוס סילון שעומד להמריא. המזגניש שהגיע אתמול לפני הצוהריים בישר שצריך להחליף את לוח הפיקוד (1711 ש״ח כולל מע״מ). שמחתי על תחושת השליטה המחודשת בטמפרטורה יותר משהצטערתי על המחיר.
בערב הסרתי שני ציורים גדולים מקירות חדר השינה. הציורים הללו ליוו אותי יותר מ20 שנה, אבל כבר זמן מה הרגשתי שהמיניות הצבעונית הגרוטסקית שלהם כבר לא משקפת את מי שאני היום. הנחתי אותם בצורה מכובדת על קיר הבניין ואולי מישהו אימץ אותם במהלך הלילה.
החלל הלבן שנשאר לא שימח אותי אבל גם לא העציב. אולי אדפיס ואתלה שם תמונות טבע שאצלם השנה. הפוקוס שלי עבר למנורת השידה הכתומה המפורסמת, הסדוקה והמצולקת. כתבתי עליה גם בבית השני של השיר “Our Wedding Day” שתוכלו לשמוע מחר בחצות כשישתחרר האלבום.
הבעיה איתה היא לא שאני לא אוהב אותה אלא שאני אוהב אותה יותר מדי. האור הכתמתם הרך שלה מרגיש לי כמו בית. ועם זאת, אני יודע שעליי להיפרד ממנה כדי לאפשר לעתיד חדש להתפתח ולהתקיים (וגם ממנורת האולטרה סגול ושרשראות הוואי הצבעוניות שתלויות עליה).
חיפשתי היום בכל החנויות בפלורנטין, באתרי האינטרנט ובאמזון ולא מצאתי כלום. הכל היה חיוור וגנרי, זול למראה וחסר טעם או ״יוקרתי״ וקר. הבחנתי גם שאני בעצם מחפש בדמיוני מנורה כמו הקיימת, רק חדשה.
הסמליות סטרה בי בעוצמה והעלתה בי דמעות של ייאוש עם כל נסיון נוסף למצוא מנורה שתמצא חן בעיניי, שתהיה מדויקת עבורי.
((אין לי כבר פנטזיות מיניות *בכלל*. פורן מגעיל ומשעמם אותי. לא פגשתי או ראיתי אף אחת שהרגשתי שמשהו משמעותי יכול לקרות איתה כבר עידנים, גם לא במרחב הוירטואלי)).
המשכתי לחפש והגעתי כבר לעמוד החמישי או השישי בגוגל כשמצאתי לבסוף אמן שמתייחס לגופי התאורה כפיסול באור ויוצר בהזמנה והתאמה אישית. סיטואציה כזו עבדה לי מושלם עם השולחן המיוחד בסלון לפני שנה. דיברתי איתו (עם האמן, לא עם השולחן) והזמנתי דגם שמצא חן בעיניי עם כדוריות צבעוניות על רגל ברונזה. אני לא יודע אם היא תתאים ואם אוהב אותה כמו את הנוכחית, אבל אני שמח שאני מוכן לקחת סיכון ולנסות.
עוד קודם לכן בבוקר התקשרתי למנעולן שפרץ והחליף את המנעול לפני שבוע כשהייתי באילת והבן הזמין לאחר ששמט את המפתח לפיר המעלית. אמרתי לו שמאז הדלת לא נסגרת מעצמה בלי שנועלים אותה, כלומר הלשונית לא מתיישבת במקומה ומחליקה החוצה, ובבואי לנעול אותה מבחוץ עליי למשוך אותה ביד השניה שלא תברח.
צילמתי לו סרטון, הוא התנער מאחריות ואמר שזה לא קשור לפריצה אלא לבלאי של הדלת (שלגמרי במקרה התרחש בדיוק באותו יום שהוא פרץ). ״זה אומר שהדלת קצת שקעה בריצפה או עלתה קצת כלפי מעלה מה שצריך לעשות זה להוציא את הדלת מהמקום ולכוון אותה עד שהיא תיהיה מכוונת והעלות של כיוון דלת הוא 550 ש״ח״.
שאלתי את הבן מאיפה הוא הגריל את הנוכל והסתבר שהוא פשוט חיפש בגוגל, התקשר לתוצאה הראשונה והאדם שענה לו הפנה אותו ליצור הזה.
התקשרתי לבעל מקצוע מומלץ ממידרג שהגיע תוך 20 דק׳ ופתר את הבעיה עם שיוף של החור שאליו נכנסת הלשונית תוך 5 שניות. (לא בלאי של הדלת, מסתבר). הוא אמר שזה משהו שהמנעולן היה צריך לעשות בסוף ההתקנה. כמו כן הסתבר שלמרות שביקשתי במפורש מנעול עם כרטיס, מה שהוא התקין זה את המנעול הכי פשוט שיש.
בעל המקצוע הזדעזע לשמוע שהוא גבה 1500 ש״ח על הדבר הזה (וניסה לעקוץ בעוד 550 כדי לתקן את הנזק שהוא גרם). הוא החליף לבקשתי למנעול עם כרטיס, היה עדין ואמפתי וגבה 650 ש״ח כולל מע״מ על הכל, ועל הדרך החזיר לי קצת את האמון בבני אדם ואת תחושת היציבות והביטחון של דלת שבאמת נסגרת כשסוגרים אותה ולא נשארת מתנדנדת באוויר.
עוד 32 שעות: