בדרך חזרה מהאוסטאופת ירדתי בדיזי לתקן את תאונת הבוקסרים מלפני כמה שבועות ולהוכיח לעצמי שאני לומד מטעויות ולא נשבר. מסתבר שכמעט הכל בברוריה במידה s והייתי צריך ממש לנבור דרך כל הזוגות כדי למצוא שניים שהיו גם לטעמי וגם למידותיי.
בדרך לbbw צדו את עיניי הבוקסרים הצמריריים מתוך אחת החנויות ולא התביישתי להיכנס ולשאול אם יש מידות. אני מתכנן לעבור לגור בהם בתקופה הקרובה. שם גם מצאתי את הבוקסרז של גארפילד.
בbbw קניתי נר Vanilla Bean זהה לנר שקיבלתי במתנה לפני כמה חודשים ושבינתיים נגמר. הבאתי את הנר הישן איתי והמוכרות הצעירות בחנות הביטו בהשתאות בגופתו המפוייחת. הריח המנחם שלו מארח לי חברה ב״פואייה״ כשאני מנסה לתרגל non-doing עם עצמי על הספה בשעות הערב.
קראתי איפשהו שיש שתי גישות אפשריות לשטיפת כלים.
האחת היא לשטוף אותם כי צריך שיהיו נקיים והשניה היא לשטוף אותם בשביל לשטוף כלים.
אם אני עושה את זה בזריזות ותכליתיות במטרה לסיים כמה שיותר מהר ולהגיע לדבר הבא שאני רוצה לעשות, כנראה שגם את הדבר הבא אעשה באותו אופן ולא אצליח ליהנות ממנו.
אז הבוקר מיהרתי פחות והתמקדתי בציורים החמודים של השפרנבות על הצלחות, בברק הזכוכית, בצליל זרימת המים, בבועות הסבון ובתחושת הנקיון המתהווה.
בלילה השרב הסתווי אמור להישבר בסערה קצרה וקיצונית. העננים מתחילים להתגודד על קו החוף ויתכן שתהיה שקיעה יפה. אני משתדל לאמן את השריר שאחראי על לעשות מה שבא לי ולא רק את מה שאני צריך או אמור ולפיכך אקח את ציוד הצילום ואצעד לחוף גבעת עליה ובחזרה. מקסימום לא תצא מזה תמונה מיוחדת, אבל מעולם לא הצטערתי כשלקחתי את עצמי לחוף הים.