המסע המופלא שלי בעולם המרקים המשיך היום עם מרק אפונה שהתעלה על כל הציפיות ויצא מוש.
אתמול הסתובבתי הרבה.
קמתי ב5 עם השעונים, הדלקתי את מנורת השידה הצבעונית ופתחתי את חלון ותריס חדר השינה כהרגלי לאחרונה לראות את הכוכבים והעיר המנומנמת ולשאוף את אויר הבוקר הסתווי לפני כל דבר אחר.
אחרי תרגול מדיטציה הלכתי לג׳ים. לקראת 8 יצאתי ליוחננוף בצומת חולון עם תיק הטיולים על הגב ולאחר שחזרתי הביתה עם המצרכים הלכתי לתחנת האוטובוס בצומת וולפסון ונסעתי לבת ים הקטנה לצוד ירק ופרי במה שהפך כבר למסורת בוקר חמישי יעילה ב14 החודשים האחרונים. קניתי בין היתר צוצים ראשונים לעונה, אדומים ומפתים אך חמצמצים.
ב10:30 יצאתי לתחנת האוטובוס מתל גיבורים לפלורנטין לביקור אצל רופא המשפחה והמתנתי כמעט שעה (אבל הוא שווה את זה). הורדנו עוד מהמינון של האסיוול ושכנעתי אותו לתת לי לשלושה חודשים ולא לאלץ אותי לבקש כל חודש מחדש מה שרק מגביר לי את הסטרס. אני סמיך, ירדתי ל-פחות מ10% ממה שנטלתי לפני 7 חודשים. קיבלתי גם ערכה לבדיקת דם סמוי כי הואיל ונהייתי בן 50 הקופה רוצה דגימה מהקקי שלי (בדרך כלל אני נותן כזו למעריצות רק בתשלום), ועוד כל מיני חיסונים, הפניות לבדיקות ומרשמים.
משם סיירתי בפלורנטין עתירת הזכרונות בדרכי לחנות היין בשוק לוינסקי ולמכשפות בתבלינסקי. הירקן העתיק בפינת הקישון סגר ובמקומו צמח שם בית קפה. יד נעלמה השחיתה את הציור של רצח רבין בשדרות וושינגטון והטביעו עליו קוד QR להשתתף בשחזורו.
משם תכננתי ללכת למכביפארם ביפו אבל בדיוק התקבלה הודעה שההזמנה שלי מufo music מוכנה. זו היתה בסך הכל טישירט אחת של הגרייטפול דד שעוד הספקתי להזמין מתישהו בבוקר כדי להחליף עוד מהחולצות הישנות. לקחתי אוטובוס לסנטר ומסתבר שהחנות עברה אל תוך האוזן השלישית. כמה זמן לא הייתי בחנות תקליטים! מוכרים שם אפילו דיסקים, והייתה מוזיקה ואנשים מדפדפים בין תקליטים בסמטאות ומפלסים שונים ומרגשים, דרכם ניווטתי עד שהגעתי לufo למעלה ולחנונית הגותית כחולת השיער עם הפלטה בשיניים שהגישה לי את השקית האדומה. לרגע הצטערתי שוויתרתי על הפטיפון.
עוד בדרך לסנטר קיבלתי הודעות ש3 חבילות סיניות מחכות לי בבוטיק סנטרל ליד כיכר השעון. הייתה לי תקווה כמוסה שכך הדברים ייתפתחו וכנראה שהיקום היה לטובתי אתמול.
מתחנת שדרות בן ציון נסעתי לבלומפילד והלכתי למכביפארם לאחר שבדקתי באתר שכל התרופות במלאי (יצאתי עם שק). בבוטיק סנטרל היתה עובדת חמודה וחיננית מאוד שנעלמה במחסן לפרק זמן שגרם לי לדאוג שנפל עליה משהו כבד. היא חזרה ואמרה שלא מוצאת את השלישית ולאחר שבדקנו שוב בטלפון שלי היא גילתה שכתבה את המספר הפוך. אמרתי לה שזה מסוכן להשאיר אותי לבד ככה עם כל השוקולדים שם. היא מצאה גם את החבילה השלישית ושאלה אם אסתדר כי גם כך הייתי עם שק תרופות ביד אחת ותיק גדול שנראה די מלא על הגב.
על הספסל בחוץ (מאוד קרוב למלונה המיתולוגית) הינדלתי מחדש את כל השלל, עליתי על רק״ל לתחנת ארליך ומשם צעדתי הביתה. רציתי להתקלח לפני שאמדוד את החולצות החדשות אבל לא הצלחתי להתאפק ולעמוד במתח לגלות אם הן במידה המתאימה. כולן ישבו עליי מרווח ונעים והעלו חיוך מתוק במראה. זה לא רק טקסטיל, זו האהבה והחמלה שאני משקיע בזהות החדשה המתהווה שלי.
בשעת הזהב שרתי וניגנתי בסלון כשקרני השמש מלטפות את העציצים דרך התריסים, אידיתי פילה בס ותרד, התנסיתי עם המקטר החדש (מכשיר ניקוי בקיטור) ושטפתי את הכלים כדי שדן של מחר (היום) בבוקר ישמח, ובאמת שמחתי להיזכר בזה כשקמתי ב5 עם השעונים, הדלקתי את מנורת השידה הצבעונית, פתחתי את חלון ותריס חדר השינה, ראיתי את הכוכבים והעיר המנומנמת ושאפתי את אויר הבוקר הסתווי לפני שתרגלתי מדיטציה ויצאתי לג׳ים.