מתחת לפרווה

מאז אמצע אוקטובר חזרתי לנהל בשקדנות את יומן השינה שלי, בו אני מתעד מדי בוקר את זמני ההירדמות וההתעוררות, איכות השינה וצריכת החומרים.

כשאני משווה את השבוע האחרון של אוקטובר לשבוע הראשון של דצמבר אני רואה שירדתי בבנזודיאזפינים מ12.5 מ״ג ל8.5 מ״ג, באלכוהול מ14 ל9 ובשעות השינה עליתי מ8.25 ל9 (כל המספרים בממוצע ללילה).

מה שגיליתי שעובד טוב זה לאכול ארוחת ערב קלה ב17, לקחת את הכדורים ב18 ולהתחיל לשתות ב19 (לפעמים הכל מתאחר בכשעה). יש לי על השיש במטבח פתקיות ועט, ואני מודד בבקבוק התינוקות ורושם את מנות המשקה במעמד המזיגה (כי אחרי שאשתה אולי כבר לא אזכור בדיוק).

כשאני מתעורר בבוקר לאחרונה אני מגלה לא פעם שנשארה בכוס עוד וודקה. אני מודד את הכמות שנשארה, שופך אותה בשמחה לכיור (זו Danzka ב75 ₪ לליטר אז אין חרטות) ומזדכה בפתק על ההפרש.

התייצבתי במשקל והתחלתי מגמת ירידה. אני מרגיש שאני בדרך הנכונה.

אחרי שהסתפרתי, הואיל והייתי בשוליים הדרום מערביים של פלורנטין ולא רחוק מכיכר השעון החלטתי לעשות סיבוב קטן, לעבור ליד הקונדיטוריה ואולי לנופף לשלום באקראיות לסגולת השיער החיננית דרך הזכוכית כמו שפן קטן אבל מסתבר שבבוקר עובד שם גבר סתמי.

קניתי מלפפונים מותססים במקום הקבוע שגיליתי בשדרות ירושלים וחוצמזה אתמול הגיעו החולצות ההיפיות החדשות, בול בזמן לשרוולים ארוכים.