לפני כחצי שנה. יום שלישי, 6 בינואר 2026 בשעה 11:14
בדרך בכיתי לא מעט.
הרגשתי תשוש ממבצע הנקיון ומהאריזות והנגלות לאוטו של ציוד הצלילה, הצילום, הטיול והנגינה. (שלשום פירקתי וניקיתי ביסודיות את המקרר מבפנים ומבחוץ. אתמול פירקתי, ניקיתי והרכבתי מחדש את האולפן).
זו הגיחה החמישית שלי לבד וכל הגיחות האחרונות היו קשוחות, אמוציונליות, משובשות.
הבחנתי בכמה מעט ציפיות יש לי. נקודות ציון בדרך לא ריגשו אותי כבעבר. עצרתי לכריך בכנענייה בשדה בוקר. כאב לי הראש. הייתי מודאג, טרוד, קצת חרדתי ומוצף רגשות. המון זמן לא קרה לי משהו טוב. אני זקוק לנצחון קטן, לזיק של עידוד.
כשהגעתי למלון הקבוע עם כרמן מסבירת הפנים בקבלה משו השתנה, וכשנכנסתי לחדר המועדף (רק קומה למטה) הנוף המוכר נשף רוח במפרשיי.