הזמנתי חופשה רומנטית ליחיד במרום גולן לסוף פברואר ותחילת מרץ. אני חושב שזה האקט הכי רדיקלי שביצעתי עד עכשיו.
אחרי לילה קצר מדי וזמן פציעות לא אפקטיבי קמתי במצברוח לבעוט עונשין בחיים או לחבוט בהם עם אלת בייסבול אל מחוץ למגרש. הסרתי מהלו״ז את כל מה שלא ממש הכרחי ואז הסרתי גם את היתר. חילצתי את המוניטורים מהדאונטאון המעצבן. הטכנאי הגיש לי את טוויטר הבריליום התקול מנויילן היטב והזהיר שהוא רעיל ומסרטן. אמרתי שאין לי מה לעשות איתו ואני מעדיף להשאיר לו את הסרטן. בעוד שזה נחמד לחוות את מלוא הספקטרום של האוזן האנושית שוב, קצת התאהבתי במוניטורים הקטנים, העתיקים והמיתולוגיים ואני מקווה שאזכור להשתמש גם בהם, כי הם כמו לעשות סקס עם תאורת פלורסנט. מה שיעבוד בהם כנראה יעבוד בכל מקום.
הגיעו עוד בגדים מופרעים שנותבו למכולת ערירית בקריית שלום. הסווטשירטים החייזריים סבבה, המכנסיים נחמדים אבל לא יושבים על ישבני הסקסי הכי טוב. זה חלק מקזינו חידוש הגרדרובה. אזמין עוד ממה שעבד ואשאיר למטה לחיית השדה את מה שלא.
גו טו פנו אליי כי מסתבר שקיבלתי דו״ח משטרה בטיול הראשון העונה לנחל כזיב על מהירות מופרזת בשטח בנוי (בטח מצלמה מוצבת במקום מכשיל במתכוון בפאתי עפולה או משהו כזה). התבקשתי להדפיס, לחתום, לסרוק ולשלוח טופס בקשה להסבת דו״ח ולצרף צילום רשיון נהיגה.
קניתי מטחנת פלפל של Peugeot שעלתה 400 שקל (שאלתי אם אפשר גם לרכב עליה) כי כל האחרות שקניתי לא איפשרו לי לטחון את פלפל ארבע העונות באגרסיביות שחפצתי תוך הגעה לסיפוק מפולפל בזמן סביר.
לא בטוח שהיה יותר טוב אם הייתי מתפוצץ החוצה במקום פנימה. אני שוכב על הרימון. מגן על האנרגיה שלי מפני איומים מבחוץ ונחרך מהבערה שלה בתוך השריון העבה שתחתיו אני מסתתר.