ס׳ לא ענתה להודעה ששלחתי לה לפני שבוע וצמד ה-וי נשארו אפורים ויתומים.
בחלוף 24 שעות הרפיתי מהציפיה והייתי גאה בעצם הנסיון וגם שהצלחתי להשליך את שארית העוגה לפח אחרי שאכלתי פחות מחצי ממנה. היא היתה טעימה מדי ושום אוכל בריא ומזין לא יכול היה להתחרות עם האפקט הגורף שלה על בלוטות הטעם שלי.
הבוקר קיבלתי הודעה שחבילה נוספת הגיעה לפטיסרי וחשבתי שיש סיכוי טוב שס׳ תהיה שם כי היתה שם ביום א׳ שעבר אחה״צ. ניצלתי חלון בין הקלטה לפגישת זום וטסתי לשם במונית. מישהו נכנס שניונת לפני ועוד בחורה מיד אחרי. ס׳ חייכה אלי, הביאה לבחור את חבילתו, אמרה: ״עוד רגע אני איתך, דן״ (😊) הכינה לבחורה קפה ואז נשארנו רק שתינו.
לפני שהספקתי לומר משהו היא אמרה שהיא עוד לא הספיקה להאזין למה ששלחתי לה. אמרתי שלא הייתי בטוח שזה בכלל הגיע והיא ענתה: ״אתה מכיר את זה שמהדחיינות לא עונים ואז זה נסחב?״ (מכיר היטב. עונה בראש ב90% באותו הרגע ואחר כך זה רק צובר ריבית והצמדה).
אחרי שהגישה לי את החבילה היא אמרה: ״טוב אני צריכה להקשיב למה ששלחת לי״ ויכול להיות שהייתי צריך להגיד משהו אבל רק חייכתי והשמעתי קול קצר ועליז. היה לה אייליינר כחול בוהק וכשהסתובבה הבחנתי בגרביונים שחורים על ירכיים עסיסיות. היא עמדה קרוב וחייכה ואני חושב שהשתיקה הסמוקה שלי תקשרה את רגשותיי בצורה אותנטית.
חזרתי בהליכה נמרצת בחום האביבי.