בסופ״ש הבחנתי שהלהבה הגדולה של הכיריים לא לוהבת כתמול שלשום. הן גם ככה היו ישנות ומבאסות, ועוד כשנכנסתי לדירה לפני 19 חודשים פחות יום בעלת הבית אמרה שאני יכול להיפטר מהן אם הן מעצבנות אותי.
הן יושבות על הגבהה של השיש במרפסת הכביסה, והגאון שהתקין את הסיפור שם לא דאג לחור מתאים בתוך הארון שיאפשר גישה אל השקע, כך שתמיד הייתי צריך להשתמש במצית כדי להדליק אותן.
החלטתי שהגיע הזמן לכיריים חדשות שאולי גם יפיחו קצת חדוות חיים ותנופה. ביום א׳ הלכתי לאותה חנות בצ׳לנוב בה קניתי את יתר מכשירי החשמל הגדולים ורכשתי כיריים של gorenje במט שחור ואלגנטי שתואם לתנור. אתמול הן הגיעו עם שליח ולקראת הגעת הטכנאי היום אחה״צ דרדסתי חור בארון כדי שכבל החשמל יוכל לעבור.
כשסיימתי ניסיתי לפרק את הביט מהמקדחה אך הוא נתקע בעקשנות כפי שכבר קרה בעבר. בזמנו ההנדימן סידר את זה כשהגיע כעבור כמה ימים לסדר עניינים אחרים. לאחר מאבקים בכוח הזרוע ובעזרת wd40 שלא נשאו פרי התחלתי לחפש מידע ביוטיוב. שני סרטונים לא עזרו, השלישי גם לא עד שצפיתי בו שנית והבנתי שאני צריך לשנות את כיוון הסיבוב של המקדחה בעודי מחזיק את החלק המסתובב ביד ולוחץ על ההדק בעדינות.
הייתי מאוד גאה בעצמי שהצלחתי, במיוחד שאני לא מצליח לעשות הרבה בשבועיים וחצי האחרונים. זה כאילו אני מנסה לישון עד שהמלחמה תעבור אבל לחושך הציניות הנרקיסיסטית של המנהיגים התוקפים והמיליטנטיות הנלהבת של העם היושב בציון מלחמת הבחירה המטומטמת הזו כנראה לא תסתיים בקרוב אם בכלל ואני רוצה למצוא דרך לאסוף את עצמי ולהתחיל שוב ספירלה חיובית. כשהחיים זורקים עלייך טילים תעשי מהם טילון (היו איזה 9000 אזעקות בימים האחרונים וכמה וכמה נפילות ופגיעות די קרוב אלי. מנסה להתעלם מהן אך הן ממשיכות בכל זאת).
לפני שעה קלה בא המתקין והספיק לו מבט אחד כדי לקבוע שראש הגומי האלכסוני של גורנייה לא יתאים שם ושצריך להחליף את הכיריים.
חזרתי לנקודת ההתחלה.