מתחת לפרווה

לא יודע אם אצליח לכתוב על החוויה הטראומתית הבוקר כשנסעתי לעזור לאמא שלי לעמוד על רגליה. אלו היו שלוש שעות של סשן קשה מאוד פיזית, מנטאלית ורגשית.

מצאתי נחמה מסויימת בהתקהלות ההולכת ומתעצמת מדי שבוע בכיכר, והפעם בעקבות פסיקת בג״צ לא היה למשטרה תירוץ לפזר באלימות. אפילו חבר כנסת מה״אופוזיציה״ העז להראות את פרצופו ולנאום, אבל הוא ערבי אז זה פחות נחשב (סרקסטי). ״שמאל ציוני״ זה כמו חזיר כשר או בירה ללא אלכוהול.

סרטונים ו.