מתחת לפרווה

התעוררתי מסיוט. (אוף אם היה לי שקל כל פעם כשזה קורה)
כל הלילה היו לי סיוטים של בדידות, לחץ, ונסיון להתמודד עם גורמי סמכות נורמטיביים.
הבקרים מתקררים והימים בהירים ומלאי כאב.
הנה שיר מתוך האלבום הכי רומנטי ויפה שאני מכיר.."Flying Away" של "Smoke City"
השיר נקרא "Mr. Gorgeous"

שליו ורגוע, מר מטריף שלנו
הולך, מתקרב אל הבר ומזמין
וכשהוא עובר, כולן נאנחות...
אהההההה....
כשהוא זז, ממש כמו פנתר
הוא חש בבהייתך אבל לא יביט בך
לעולם לא יחייך, כי זה ממש לא הסגנון שלו
בכלל

אייאייאייאייייהייהייההה
אייאייאייאייייהייהייההה
אייאייאייאייייהייהייההה
אה!

היא כל כך חלקלקה ומקומרת
הדרך בה היא נעה ממש ממכרת
עיניים להוטות עוקבות אחר ירכייה ולוחשות...
אווווווווו.....
הדרך בה היא נעה פורטת על אקורד ומכה בגרוב
אך היא מתעלמת
גישושים ופניות מלאי תקווה...
לא, היא לא נותנת שום צ'אנסים בכלל!

אייאייאייאייייהייהייההה
אייאייאייאייייהייהייההה
אייאייאייאייייהייהייההה
אה!

לגמרי לבדה, גברת מקומרת שלנו
חזרה בדירתה, מוצאת מיטה מרווחת מדי
וכשהיא עוברת השתקפותה שלה נאנחת...
אההההה.....
מר מטריף מרגיש בודד
הוא היה רוצה, אם רק יכול היה
לחייך...מפעם לפעם...
כל כך בודד..מסכן שלי...

אייאייאייאייייהייהייההה
אייאייאייאייייהייהייההה
אייאייאייאייייהייהייההה
אה!

אז בזמן שאתם מנענים את הירכיים שלכם...שמרו על השפתיים מכוונות כלפי מעלה...


שבוע חגים אחרון (תודה לאל) מוצלח ונעים לכולם }{