מתחת לפרווה

עייף.
כל השבוע עבדתי בק טו בק. רק בחמישי היה לי יום פנוי, וניצלתי אותו כדי לעשות קניות לסופ"ש עם היורש, ולעשות סופסוף את הנקיון היסודי שאני מתכנן כבר שבועיים. (חמש שעות מיוזעות, חומצה בשירותים ובמקלחת, ואפילו חלונות ותריסים באולפן) .

אחה"צ הגיעה אלי לראשונה המפותחת, מאוד אלגנטית ומטופחת וסקסית. היא הצטיירה כהפרעת אישיות מהלכת והפגינה שורה בלתי נגמרת של תסמינים. זה לא הבהיל או הפתיע, אני הרי עובד עם אמנים, לכל אחד יש את הadhd שלו, כולם עם חריקות ותסביכים, והסיבה שאני מבין את כולם כל כך טוב ומצליח לעבוד איתם זה שאני מכיר את הכללל מעצמי.
אז אחרי שהיא נרגעה קצת יכולתי גם לגלות שהיא פצצת מין בעלת חושניות חייתית מתפרצת ואינה יודעת שובע, שכל ס"מ בגוף שלה אכיל ביותר, ושהיא בעלת חכמת ידיים ומגע ממש כמוני. נורא חירמן אותה להרגיש אותי מתחכך וגומר על רגלה החלבית. ירדתי לה המון והיא התפתלה וצרחה ובכתה וגנחה ויללה ושאגה והרטיבה והשפריצה במה שהיה סדרה של כמעטים, אך לא גמרה כי גם לה כמו לי קשה להשתחרר לגמרי בפעם הראשונה. (למרות שאיכשהו לאחרונה נראה שהולך לי יותר טוב בפגישות ראשונות (: ) . ככה זה, המטורפות הן תמיד הסקס החזק ביותר. היא החמיאה לי מאוד כשאמרה שאני "נורא סקסי ובצורה שהיא כל כך Developed".

אחרי שלוש שעות הייתי צריך לצאת לחברים, וכשחזרתי הגעתי בדיוק עם הפרונטלית, שתמיד מגיעה בדייקנות. אוף, התחלתי להעריך את התלמידה המוכשרת שלי, אבל לעת עתה יחסינו נכנסו להקפאה כי החבר שלה עשה לה סוף. אפשר להבין אותו, היא נכנסה לכלוב לפני חודשיים, זו תקופת "עליסה בארץ המכות" שלה, והוא מן הסתם לא אהב לראות אותה פורחת (תרתי משמע) לכיוונים שלא קשורים אליו. ההחלטה נפלה כבר בתחילת השבוע, היא עוזבת את הכלוב ואת הקטע, אבל היא החליטה ללכת בכל זאת למסיבה בחמישי ולעשות ממנה מסיבת פרידה.

קבענו שהיא תבוא אלי קודם (לאחר שתיפגש עם המלש"ת), תתקלח, ונלך ביחד למסיבה. בינתיים עלה לי רעיון.
לפני שלושה שבועות כשהתחלתי ללמד אותה, אמרנו שהגראדואיישן שלה יהיה בסשן פומבי שנעשה יחדיו. חשבתי שאמנם זה מוקדם משציפינו ולא בנסיבות המועדפות, אך מסיבת הסיום של הספייס היוותה במה קורצת, ואם כבר מסיבת סיום אישית שלה מהקטע, אז שיהיה במעוף.

הגיתי בעיני רוחי את החזון של הסשן, ובחרתי את השירים בקפידה רבה ובהטעמה, תוך דגש על משמעות המילים.
אחרי שהתקלחנו ושוחחנו, העברתי לה את ההדרכה לקראת הסשן. הסברתי לה את המאפיינים של סשן פומבי בכלליות, וגם נתתי לה כמה טיפים בנושא. השמעתי לה את השירים והסברתי לה מה נעשה בכל קטע. בחרנו את האביזרים והכנסנו לתיק. היא היתה מאוד אחראית, מאורגנת, ומפוקסת. עמדנו בזמנים שתכננו. יצאנו מהבית בגוד-וויבס והלכנו את הדרך הקצרה למסיבה, שהיתה הומה ומלאה באנשים יפים ומוסיקה נחמדה.

הסשן היה מעולה !
לפני שעלינו הבאתי את הדיסק לדיג'יי, והיא קשרה לי את הזין והביצים. מעל לבשתי את החוטיני השחור מכנסוני הפאק מי שלי, וחולצה שחורה-כחולה צמודה ומבריקה. היא היתה במגפיים קינקיים, חצאית דמוי עור עם "ברזלים" וגופיה שהבליטה את שדייה המפוארים.

הצלילים הראשונים של השיר Mama של ג'נסיס. אורות הבמה נדלקים וכולם מתקבצים סביב. היא יושבת על כסא גבוה. אני זוחל לרגליה, מנסה להתקרב אליה, והיא בועטת בי. אני מנסה לגעת בשדיה וחוטף סטירה. לבסוף נותנת לי ללקק את מגפיה. קמה. מפשיטה אותי עד החוטיני. תולה מצבטים עם שרשרת על פטמותי. השיר מתקרב לכניסת התופים הדרמטית בשיאו. "Can't you feel my heart???" . הודפת אותי לרצפה. מושכת אותי ברחבי הבמה עם השרשרת של המצבטים. תופסת אותי בעזרתה ובועטת לי בביצים, חזק, שוב ושוב. שופכת עלי את השעווה מהנרות. סוטרת לי.

השיר מתחלף לBaby I don't care של Transvision Vamp, רוק קינקי וטראשי מהאייטיז עם זמרת בלונדינית מופקרת. מצליפה בי חזק ובמרץ, עם השוט ועם הספנקר המשכנע, בתנוחות שונות. לא כל ההצלפות מדוייקות, היא בכל זאת עם נסיון של שלושה שבועות בלבד, אך היא מפצה על זה בתשוקה, להט, ואנרגיה. מורידה לי את התחתונים ומעללת במפשעתי. השיר מסתיים ואני חבול.

Uninvited של אלאניס. פוגע ישר בבטן. היא תולה על הפטמות שלי מצבטים צבעוניים. מסתובבת ומבליטה את התחת שלה, כהזמנה מפורשת לבוא ללקק. אני חודר לתוכו עם לשוני בהערצה. מורידה אותי לרצפה ורוכבת לי על הפרצוף. מתיישבת חזרה על הכסא עם הקרופ בידה (תיקנתי אותו בצהריים) , מפשקת רגליה, ומצליפה בי בעוד אני יורד לה.
סוף השיר. קמים ומתחבקים. הקהל מריע. (:


אחר כך ניסינו להסתודד בחדר הכי אחורי, הפרונטלית, המלש"ת, ואני, אך עקב הפרעות החלטנו להיפלט אל קן הציפורים, ולפמלייה הצטרפו גם הוזירה המלכותית וידיד שלה. צעדתי בראש כמו בטיול שנתי, עם תיק המסעות על הגב.
הפרונטלית הסתודדה עם המלש"ת, לאחר מכן איתי, אחר כך לקחתי אותה למיטה, הוזירה והידיד הלכו, המלש"ת הצטרף, והתפתחה מעין שלישיה, או לפחות פרודיה על שלישיה. הצחוקים היו יותר מוצלחים מהסקס עצמו, עקב השעה שכבר אי אפשר היה לקרוא לה "מאוחרת" כי זה כבר היה לא כל כך מוקדם בבוקר וכולנו היינו שפוכים ושיכורים. המלש"ת התחיל לחפור בפסדו-מנטאלי, אני הגבתי ב:"באת לזזזזיין או...." והפרונטלית השלימה : "לזזזזזייין 'תשכל", ולאחר מכן כשהיא מרוחה עם המלש"ת על המיטה, אני שרוע למרגלותיה בתנוחה מוזרה, והיא שואלת בטון של פקידת קבלה : "טוב, למישו עומד כאן?". בסוף אף אחד לא גמר חרף כל הרצון הטוב, גרשנו את המלש"ת כדי שנוכל להיפרד כהלכה, והיא והלכה בשבע ורבע, בחיפזון.

חבל, דווקא היה לנו סידור טוב. ("באמת סידור טוב" היא ענתה כשאמרתי לה את המשפט הזה).

התארגנתי ויצאתי לחדרה ללא שינה, על מנת לקחת את היורש למופע סיום של בית ספר שאני עושה איתו את הפן המוסיקלי של המופע השנתי הזה כבר כמעט עשור, והמופעים תמיד יפים ומרגשים. הייתי קרוע מעייפות, שמעתי את הקריין האוטומטי אומר "תחנה הבאה תל אביב השלום", עצמתי את עייני לרגע וכשפקחתי אותן הייתי במקום לא מוכר.

ירדתי בתחנת פרדס חנה , חזרתי לרציף הנגדי, התקשרתי מטלפון ציבורי לתאם את השינוי בתכנית, וחזרתי דרומה ברכבת הבאה, כשאני אוסף את היורש עם הרכבת בחדרה. אחרי המופע המרהיב ישנתי כמה שעות, הלכנו לשחק כדורסל במגרש, ראינו את העיבוד המחודש והמעולה של "כוכב הקופים", הכנתי סטיקים לבנים, פירה עם בצל, וסלט עם העגבניות שרי המושלמות שיש עכשיו, ועכשיו הגיעה העת סוף סוף למנוחת הלוחם.