אני מתחיל בפעם ה25 את המשחק הראשון בתרגילי המוח ושוב לא מצליח לטעות פחות מפעמיים ב45 שניות. לפעמים טועה על ההתחלה. המוח מסרב להתעורר ולשתף פעולה, גם כשהזעם מהכשלונות החוזרים ונשנים ממלא את הגוף באדרנלין.
הרעש והאור מהחלון הפתוח בנוסף לטמפרטורה המטפסת מסיחים את דעתי ואני מגיף את החלונות ומפעיל את המזגן שהיחידה הפנימית שלו בחדר האמבטיה טפטפה שוב הלילה, כמו לפני שבוע. הוא ממשיך לטפטף. אני מתקשר למזגניש.
״את הפילטר ניקית?״
וואלה. לא יודע איך שכחתי לנקות את הפילטר כבר כנראה חצי שנה. עוד השקעתי בתחילת החורף בניקוי תעלות והיחידה הפנימית. המלחמה שיבשה לי את המוח לגמרי. אני שולף את הפילטר ומגלה שהוא מזוהם וסתום לחלוטין. מקרצף אותו עם אקונומיקה, פותח את המכסה של היחידה הפנימית ומגלה שהכל שם קפוא. משאיר פתוח כדי שיפשירו הקרחונים.
מנסה לחזור לתרגילי המוח ושוב לא מצליח למצוא את הריתמוס הנכון כדי לא לטעות. מסביב עוד ועוד דברים שלא מסתדרים. הכל מעצבן. סוללה בגו-פרו נתקעת ומתפוררת. כרטיס למופע להקות המחול הערב שהוזמנתי אליו (כי יצרתי חלק מהמוזיקה) לא הגיע. אני לא מוצא את מברשת הניקיון הורודה הגדולה. הזמנה מאתר משתבשת שוב ושוב כי קוד הקופון לא נקלט. דימה מהמדרסים מתנצל ומבקש להזיז את הפגישה מ11 ל13. הקלטה שנדחתה מתקשה להיקבע מחדש. אין לי סבלנות לרפי שכל.
אני מבין שהנפש שלי מסרבת לתפקד בצורה פרפורמטיבית ודורשת אותנטיות.
אני מנסה לחזור לכושר, לבית נקי, לתזונה בריאה ומאוזנת, ליצירה, לעבודה ולקשרים חברתיים. שלשום הלכתי לשחות בבריכת הקיץ שנפתחה. אתמול התאמנתי עם משקולות אחרי זמן רב וגם היה יום ארוך מאוד ועמוס. קיבלתי שיעורי בית מבן לוין שדורשים הרבה שעות עבודה של צילום וידאו יצירתי, עריכה ויצירת מוזיקה. קיבלתי פרויקט חדש ודחוף ואולי עוד אחד בדרך. אני ממשיך להפחית את האלכוהול בצורה די משמעותית וזה חושף רגשות חזקים יותר ולא לכיוון הנעים.
סלפי שצילמתי אחרי השחיה שלשום:
אחזור לתרגילי המוח. אם עדיין לא ילך ארד למגרש לזרוק לסל.