לפני 17 שנים. יום שבת, 18 ביולי 2009 בשעה 6:41
והבוקר, היורש עוד ישן במה שמסתמן כסופ"ש האחרון שלנו כאן, והלב שלי מתמוסס כמו קפסולה במים. תסססססס.
אני חושב על הדברים שאצטרך להשאיר מאחור, שלא יהיה להם מקום בבית החדש.
פוחד נורא מהשינוי, מהלא נודע, מהרמת העוגן והתחלת ההפלגה.
כל סנטימטר רבוע בדירה הזו מוכר לי ברמות העמוקות ביותר. בכל פינה טבועים יותר זכרונות משאני יכול להיזכר.
אולי במובן הזה המעבר דווקא חיובי. אולי הכל פה כל כך חנוק מזכרונות, עד שלא נשאר מקום לזכרונות חדשים.
כנראה שמתקרב הרגע בו אצטרך להחליף תוכנה, מצער נוסטלגי על מה שהיה, לתקווה שמחה ופעלתנית לקראת מה שעוד יהיה.