מתחת לפרווה

עוד סופ"ש של בדידות.
אני לא ישן טוב בלילות.
אני מתעורר עיף גם אם ישנתי הרבה שעות.
חריקת השיניים ממשיכה, אני מתעורר עם לסת כואבת, וכדאי שאחזור להשתמש בסד-הלילה שלי (זה נשמע כמו אמצעי ענישה בדסמי-זו מעיין תבנית סיליקון שמתלבשת על החלק העליון של הלסת..זה לא מונע את פעולת החריקה אבל מונע את המגע בין השיניים)
אולי אם אשן טוב יותר בלילות אקום עם יותר מרץ בימים ואוכל לעשות יותר פעולות שייגרמו לי להרגיש יותר טוב ולמשוך אל חיי דברים חיוביים.
הפסקתי לקרוא בלוגים מסויימים, וזה מספק כל פעם מחדש לראות את האייקון שמבשר על פרסום טרי, שאני יודע שרבים הסיכויים שעוסק בי, ולאאאא להקליק עליו...
שמונה חודשים אחרי שנכנסתי לכלוב, ושישה חודשים אחרי שהגדרתי את עצמי כמתחלף, אני מוצא את עצמי הרבה יותר שולט מנשלט על ציר ההתחלפות. ייתכן שהגעתי לרוויה כנשלט...זה נהיה קשה עד בלתי אפשרי לשלוט בי...ואיכשהו בתחושה זה יותר קשה להיות שולט שמחפש בת זוג...כאילו, עצם הנכונות שלי לחטוף לשרת ולהיות מושפל היוותה איזו נדונייה אותה יכולתי להעניק למחוזרת...אבל לחפש מישי כדי להרביץ לה...זה נשמע רע...אפילו שאני מקבל מחמאות וחיזוקים על השליטה החזקה, המחרמנת, הקשובה, וחסרת הפוזה שלי.
מתוך שבעה ימים בשבוע האחרון ביליתי עם קופיקו שישה. הוא גדל ואנחנו מסתדרים היטב...אבל עדיין...אין פרטיות, הוא צריך את תשומת הלב שלו, יש רחש מתמיד, ואני מתקשה להשלים מחשבות כי מתישהו במהלכן הוא שואל שאלות, או שולח אותי למשימות...

אני בודד!
השבוע האחרון אופיין בתקשורת לא טובה ובעיות עם בנות המין היפה. אחת ניתקה איתי מגע על לא עוול בכפי, עוד שתיים וחצי שיחררו כל כך הרבה רעל שהבנתי שעדיף להעיף לצמיתות, אחת נאלצתי לגרור בשערה החוצה מדירתי אחרי שסירבה בתוקף לעזוב אותה, החתולה שלי מתה, והיו עוד כמה היתקלויות פחות דרמטיות.

מאחל לעצמי שבוע טוב יותר בשבוע הבא...והיום-עושים ספונג'ה!!!!