מתחת לפרווה

אוףף
מקבלים הודעה אדומה.
קוראים אותה ומחייכים.
נכנסים לפרופ ומחייכים עוד יותר.
מגיבים.
מחכים.
מקבלים תשובה ומתרגשים קצת.
עונים ומבקשים מסנג'ר.
מוסיפים את איש הקשר הטרי, מחממים את שרירי האצבעות, מביאים שתיה ומכינים סיגריה.
מתרשמים מהפונט, הצבע, אוצר המילים, שגיאות הכתיב, רמת השנינות, וארסנל הסמיילים והאייקונים של איש הקשר.
מתחילים לעבור על רשימת הקניות ומסמנים וי כל פעם שעולה בשיחה אחד מהסעיפים. איכשהו הפעם, הסעיפים מתמלאים במהירות, ובצורה חיובית.
מבקשים תמונה.
פותחים אותה, בוהים בה, מחייכים מאוד, מתרגשים בבטן, נוגעים באיברים אינטימיים, מנסים להשקיט את חוסר הביטחון שמתחיל לפעפע.
מחמיאים. (ומתכוונים לזה ממש)
ממשיכים להתכתב ובלב נשבעים לאלוהים שאם זה יסתדר, לעולם לא נקטר שוב.
מדי פעם נמסים ורוצים להגיד "פאק את/ה מושלם" אבל עוצרים כי זה לא קול וגם לא באמת יודעים כי זה פאקינג מסנג'ר ועדיף לא להחמיא יותר מדי כדי שהצד השני לא יאבד עניין או ירגיש שאנחנו בכיס או שנצטער על המחמאות אחר כך כשנפגוש אותו.
מסיימים את השיחה ומחכים להזדמנות הבאה.
מחכים.
איש הקשר לא נמצא/ת
מחכים עוד.
בסוף מדברים שוב
שוב גלים כאלו של מתיקות.
מבקשים פון.
הולכים לצחצח שיניים ולדפוק שוט של וודקה.
מחממים את שרירי הפה וחושבים על נושאי שיחה פוטנציאלים.
מדברים, נמסים מהקול הסקסי בצד השני...
השיחה בהתחלה נתקעת קצת ואז קולחת.
מגלים שעברה שעה.
נפרדים במתיקות לא סבירה.
שולחים סמיילי עם לבבות במסנג'ר.
מדברים עוד.
מחליפים עוד כמה תמונות שעושות זיקוקי דינור בכל הגוף.

ועכשיו מה?

אני כבר יודע שאני רוצה. אולי לחתונה אני עוד לא בשל בשלב הזה אבל בשביל להחליט אם להיפגש או לא...וול...לי כבר יש מספיק מידע...אני ר ו צ ה להיפגש. אגדיל ואומר, שלפי כל המידע שנאסף, ואלא אם כן יוכח אחרת לפתע, אני רוצה להתגלגל בקש, ואפילו יכול לומר שאני רוצה להיפגש אחר כך שוב. ואפילו יכול לדמיין אותי ואת אשת הקשר המדוברת בייחד גם עוד חודש. מצד שני, מחר היא יכולה לחסום אותי במסנג'ר ולא לענות בפון, כך שעדיף אולי לא להתלהב מדי. וגם בגלל שתמיד רודפים אחרי מי שבורח ובורחים ממי שרודף. הייתי בורח, כדי שתרדוף, אבל אני לא יכול!!

"מאסתי כבר בדמיונות
הלילה זה חייב לקרות"

(או מחר בלילה, או מתישהו בהמשך השבוע, אבל דחילראבקום שיקרה כבר, איים דאיינג היר...)

אה ועוד משו...האמת, שאני שונא להיות קול. הרי יכול להיות תיאורטית שאשת הקשר הטרייה היא אהבת חיי...ואפילו אם לא וזה רק תחילתו של רומן משובח...איך אפשר להיות קול?? מבחינתי אני מאוהב עד שלא הוכח אחרת, וייתכן שיוכח אחרת, אבל איך אפשר להתעסק בענייני אהבה בבגרות ובכובד ראש?...אני איש של בנג'י...ראש קדימה, ויאללה, לקפוץ...