מתחת לפרווה

לאחר שהבריזה לי ביום רביעי....(אמנם עם טלפון ב20:30 אבל בכל זאת אחרי שציפיתי כל היום) היא עלתה למסנג'ר ביום ה' בערב וכתבה את הדברים הכי מתוקים שאפשר להעלות על הדעת. התנצלה על ההברזה. הבהירה שאני חשוב לה. שלחתי סמיילי מסמיק וניסיתי לשחק אותה קול. אבל לא הייתי קול. הייתי מאוהב. התאהבתי בה בשניה שהגיעה ההודעה האדומה הראשונה שלה, לפני שבוע ויום, בלילה שמתה החתולה...היא הבטיחה שניפגש ביום שישי, הפעם בלי הברזות, ואישרה את זה בשישי בבוקר וגם בערב. בלבי לא האמנתי. אבל בכל זאת, עשיתי ספונג'ה (למרות שהפגישה הייתה אמורה להיות בחוץ), והכנתי את עצמי, רגשית ומעשית, לפגישה בערב. פחדתי מאוד מאכזבה, לא שאתאכזב ממנה, כי הנסיון שצברתי כבר איפשר לי לראות שהיא מה שאני מחפש. פחדתי שתבריז שוב, או שלא אמצא חן בעיניה, או שאהיה בוגר מדי בשבילה (היא בת 20)....
בעשרה לחצות המספר שלה חייך אלי מהשיחה המזוהה. היא אמרה שהיא יוצאת, הצלחתי לפתות אותה להיפגש בלני'ס בפלורנטין, מרחק זעום מביתי הנקי והמצוייד....בחצות ועשרים, לפני שציפיתי, חייך שוב המספר שלה, וכיוונתי אותה לכאן...ירדתי למטה. חרדתי למדיי. כל היום פחדתי שלא ניפגש, ולפתע מצאתי את עצמי מול עובדה קיימת. היא כאן. היא מחכה.
פסעתי לאורך הרחוב, והבחנתי בה בקצהו...תמירה, גיזרה מפתה שאינה משתמעת לשני פנים, היופי והחיוך שלה קרנו עד קצה הרחוב. שיערה המתולתל והשטני אסוף בקפידה...התקרבתי...חיוכיאדה..חיבוק.....
התיישבנו בפאב, ליד החלון...לף ברון בשבילה וווינשטפן חצי בשבילי עם צ'ייסר של וויסקי..השיחה קלחה...ממש קלחה...נגעתי בידה...חלב ומשי....עוד סיבוב משקאות, פיזרה את שיערה...היא כל כך יפה שבא לחיות...הצעתי שנעלה לקן...הבטחתי לה שתהיה מוגנת...חשבון, ועפנו, צוחקים ונרגשים...
הראתי לה את השלט "קן הציפורים" שעל הדלת...פתחתי את הדלת והיא נכנסה...הדלקתי נרות...דארק אייטיז...סיגרייה שובבה...סמירנוף עם דיאט אשכוליות-אננס...ישבנו באולפן...שרתי לה...ביצוע לא משו כי הייתי שפוך ונרגש, אבל עיניה נצצו....התלוננה שהפה שלה כואב מהחיוכים...
עברנו לסלון...הראתי לה את חרב הסמוראי שקניתי לקופיקו...היא כיוונה אותה ללב שלי ונעצה קלות...
מעודד מההתפתחויות, הלכתי לחדר השינה להוציא את מגרת הצעצועים שלי...להפתעתי, היא באה אחרי, סחרחרה וסקרנית....שלפה את שוט הלוטוס החדש שלי, עם הידית העבה והסגולה, ועם הקישוט הגותי המתכתי החד בקצה הידית....ניסתה אותו מעט על המיטה...שלפתי אותה מידה והצלפתי בקלילות בישבנה ה-הו-סו מגרה....
ואז-קרה דבר מוזר...בעודי מניף את השוט להצלפה נוספת, ואז מוריד אותו כי מבין שאני לא ממוקם טוב, הרגשתי את השוט נעצר בדבר מה רך ואלסטי. זו הייתה כף ידה המלאכית, שנעה בחוסר תיאום מוחלט ישירות אל עבר הקצה הגותי החד של השוט... חתך בגודל ס"מ נפער ודם התחיל לרדת....מעולם לא ליקקתי דם, גם לא של עצמי, אבל אינסטינקטיבית נישקתי את הפצע ועצרתי את זרימת הדם בשפתי. לא הרגשתי כל טעם, מלבד הריח המשכר שלה...
היא השתתקה, התיישבה על הפרקט בכאב....אחר כך שטפנו בחדר האמבטיה ונשכבנו שם על הרצפה, באור הפלורסנט הקר....חיבקתי אותה...מרחתי לה פולידין...היא נעה בין צחוק קרוע לבין שפיות מבורכת לבין התכנסות בכאב...בין לבין גם נשכה אותי נשיכות חזקות לאללה שהותירו בי סימנים וכאבים....התנשקנו לראשונה...שפתייה לוהטות ועוטפות, לשונה בשרנית וחודרנית...אני לא יודע איך לתאר נשיקות כאלו...זה היה פשוט כמו שנשיקות אמורות להיות....לוהטות ואמיתיות...טוטאליות.....היא נאנקה וציחקקה וציווחה ונאנחה...
חזרנו לסלון...פתחתי את ספת הויניל האדומה למצב מיטה...דיברנו...התחבקנו...התגפפנו...התנשקנו....עד שנרדמה בזרועותיי בשש בבוקר, כשכבר עלה האור.
כיסיתי אותה בשמיכה, והתיישבתי לכתוב...היא ישנה כאן לידי...אני מתקתק חלש בשביל לא להעיר אותה...היא נראית כמו מלאך... עושה קולות קטנים של גור...היא סוטה והיא סוויצ'ית והיא חזקה והיא יפהפייה והיא מטורפת והיא טוטאלית והיא מדהימה והיא תכאיב לי נורא...היא בדיוק הטעם שלי, והיא כותבת בורוד פוקסיה, ואוהבת דפש מוד ואייטיז בכלל, ובאופן כללי עונה על כל פרמטר (מלבד הגיל) שהעזתי להכניס ל"מודעת ההכרויות הכנה שלי" שפרסמתי לפני שבועיים, ובעקבותיה פנתה אלי, ועל עוד כמה פרמטרים שלא העזתי להכניס.
אני לא יודע מה יהיה...אני יודע שאני רוצה להמשיך להיות איתה...היא גורמת לי להרגיש דברים שלא חשבתי שארגיש שוב. היא שוכבת כאן...שקטה..על הספה לידי (מקווה שלא מתה...)
ואני מאוהב בה.