מתחת לפרווה

בא לי לכתוב על מה שהיה אתמול...

אני חושב שמה שבאמת היה כיף אתמול זה שזה לא היה איזה שיא או פסגה, אלא סתם יום שגרתי, אבל של שגרה חדשה. לפני כמה חודשים ישבתי עם עצמי ותכננתי תכניות, וזה ממלא אותי בסיפוק לראות אותן קורמות ומקרימות.

אניווי, אתמול עבדתי לבד עד אחה"צ, ואז התחיל מרתון של הקלטות שירה למחזמר, שיימשך בשבועיים הקרובים. לקראת הערב הגיעו גם התותחים הכבדים, הבמאי, הכותבת, ואחד הכוכבים (אחד מזוכי כוכב נולד) ... חוויתי אושר כששמעתי את הלחנים שלי מושרים על ידו. התרגשתי מאיך שהתרגשו מהעיבודים העשירים ועתירי הדמיון והרגש שיצרתי.

בחצות וחצי סיימנו, ונשארנו רק אני והכוכב. שאלתי אותו אם הוא חושב שאהבה תגיע אלי (כמו בעלילת המחזמר) והוא אמר : "בטח אחי, תגיע אליך אהבה כזו שאתה לא תאמין שמישי כזו הולכת איתך... לא שאני אומר שאתה לא אטרקטיבי, אבל אתה יודע איך זה, תמיד יש את אלו שנראות לך גדולות עליך. כזו תגיע אליך בקרוב ואתה תיגנב עליה " . הוא חיכה לזמר-יוצר מהבכירים והמוכשרים ביותר (שמדי פעם אומרים לי שגוון הקול שלי מזכיר את שלו) שהיה אמור להגיע לשתות איתו וויסקי באחד הפאבים למטה.

לפתע נופפו מהרחוב למטה שתי כוסיות, והכוכב יצא אליהן למרפסת. הסתבר שזו המנהלת של הזמר-יוצר וחברה שלה, ושגם הן מחכות לזמריוצר שיגיע. הזמנתי אותן לעלות... (האורות הצבעוניים של הקן - כחול ו-ורוד נראים היטב מהרחוב ויוצרים הילה של מסתורין וקסם) . בהתחלה היה לי מאוד מביך והרגשתי עצור וטיפשי. עודדתי את עצמי להשתחרר ולהתאמן על הסיטואציה. כל חיי הייתי ביישן וחסר ביטחון, רק בקהילה רכשתי לי לתקופות מסויימות מעמד שכזה שאיפשר לי להכיר בחורות בסיטואציה בה הן כבר הכירו אותי והיו בעדי עוד לפני שנפגשנו.

כשהזמריוצר התקשר לבסוף להגיד שהוא כאן ניתבתי את היוצרות כך שהוא יעלה גם והצגתי בפניו את קן הציפורים. הכנתי לכולם עוד סיבוב של ג'יננס, הוא היה נחמד מאוד, הבנות רקדו, והם הזמינו אותי לרדת איתם לפאב. ירדתי איתם אבל אחרי כמה דקות בהן לא מצאתי את עצמי חשבתי להשתפן ולעלות, מה גם שנשארה לי עוד קצת עבודה להשלים. "מה, לא תשתה איתנו אפילו דרינק אחד?" שאל הזמריוצר, והרגשתי הרבה יותר רצוי. סיפרתי לו שהופעתי בשנים האחרונות בעיקר במועדוני פטיש ואוזניו הזדקרו, וגם אזניה של החברה הכוסית. לא רציתי להעלות את כל נושא הבדסם בשלב ראשון. אני מנסה להיות מעניין ותקשורתי גם בלי זה.

דיברנו גם על עניינים מקצועיים והוא שאל אותי לאיזו קליקה אני מחובר. הסברתי לו שאני רוכב לי על הסוס בבדידותי כבר שנים ושמעולם אף חבורה לא הציעה לי להצטרף אליה. "אפשר להציע לך חברות?" הוא שאל.... עניתי "כןןןןןן" חמוד ושתיתי עוד צ'ייסר של קוורבו.

השיחה ביני לבין החברה הכוסית הלכה והצטופפה, והסתבר שהיא מרעננה, ושצדקתי כשניחשתי שהיא מזל דלי... (ממש כמו המיתולוגית (: ) . היה לי כיף לשבת לידה, להרגיש מוקסם, למרות שלא הייתה לי שום תכנית או כוונה אופרטיבית. בשלוש נפרדתי מכולם והלכתי לישון לשלוש שעות, אז הייתי צריך לקום ולהגיע לטיפול השיניים האחרון בסדרה, בו הרכיבו לי את שני הכתרים החדשים. עכשיו יש לי לא רק גוף של אל ופני מלאך, אלא גם חיוך מושלם. 😄