מתחת לפרווה

גם אתמול לא הצלחתי לעבוד, או לעשות שומדבר פרודוקטיבי אחר. למרות שניסיתי להביא את עצמי לזה בכל השיטות שאני מכיר. הרגשתי כמו בטופס אינטרנטי, כשרוצים להמשיך בתהליך, אבל בגלל שהשדה האדום לא הוזן הדף חוזר ועולה, תקוע. אז במקום פרודוקטיביות זממתי איך למלא את השדה האדום.

הבחנתי בה מהמרפסת קצת לפני שמונה בערב, וסימנתי לה לסיים את שיחת הפון שהיתה שקועה בה. כשהיא דפקה בדלת פתחתי ונעמדתי ממש בכניסה, הסרתי ממנה את התיקים, ופקדתי עליה להיכנס על ארבע. ("מה, עכשיו?"... ואז צייתה). הרמתי אותה, חיבקתי חיבוק ארוך עד שהרגשתי את הפרפרים בבטן שלה, ניתקתי את החיבוק, הבטתי עמוק לתוך עיניה, ודפקתי לה סטירה חזקה. (התלבטתי רבות לגבי הסטירה במהלך היום. חששתי שהיא תסתובב ותלך באותו הרגע, או שפשוט תתנתק ושוב נריב ואפילו לא נוכל לשנות שוב את הסטטוס כי פאדיחה. אבל נזכרתי בסצנה מתוך הספר "תעלוליה של ילדה רעה", כאשר אחרי שנים של תעלולים, העלמויות ושקרים הוא לבסוף חובט בה פעם אחת כשהיא נעלמת וחוזרת והיא אומרת לו בעודה נופלת חסרת הכרה "אתה מתחיל ללמוד איך להתנהג עם נשים, ריקרדיטו"...)

היא קיבלה את הסטירה בהכנעה, חיבקתי שוב, ואפשר היה להתקדם. אמרתי לה לפרוק את דבריה (עוד במוצ"ש ארזתי את כל חפציה בשקיות וטמנתי אותן בארון השרות) וכל העת ישבתי והבטתי בה בשתיקה ובמבט זועם. כשסיימה עברנו לספה, התיישבתי והוריתי לה לשכב על ברכי עם התחת למעלה. הספנקים התחילו חלשים וטכנוקרטיים, והתפתחו למכות של ממש, בעודי נזכר בקול רם בהתנהגויות המעליבות והפוגעניות שלה. הפסקתי רק לאחר שבכתה במשך דקות ארוכות והתנצלה עמוקות. הצבתי אותה על ההדום במרכז השטיח, הבאתי את השוט, ואמרתי לה להגיד : "אין לי כוח !" . היא ציחקקה ואמרה שהיא מעדיפה להגיד משו שירגיע אותי, כמו "אני אוהבת אותך" . התעקשתי, ואחרי כל פעם שהיא אמרה "אין לי כוח" הצלפתי בתחת שלה שכבר היה אדום וחם מאוד, משו כמו חמישים פעם, (אנחנו מייצרים פה התנייה פאבלובית מאמי! ) עד ששנינו הרגשנו שה"אין לי כוח" מיצה את עצמו, מקווה שגם בחיים.

הענקתי לה מתנה שקניתי לה בצהריים, יומן שחור קטן, ושני סטים של מדבקות, אחת של סמיילים צבעוניים ואחת של נסיכות דיסני. אמרתי שכל לילה, לפני שתלך לישון, תחשוב אם היה לה יום טוב בסה"כ, יום שצחקה בו, או שנהנתה בו, או שקרו בו דברים נחמדים. אם לא, שלא תעשה כלום. אבל אם כן, שתדביק מדבקה ביומן.

אחר כך קשרתי אותה למיטה, ושוחחנו על האישיוז הרלוונטים, בעודי מצייר עליה בשעווה משלושת הנרות הצבעוניים והריחניים, מענה את פטמותיה, משחק לה עם אטב על הדגדגן, ועם הרוקט החדש בצורת ליפסטיק ורוד שקניתי לה גם. קיוויתי שתגמור ממנו אבל הוא היה לה קצת מנוכר ובגלל שביקשה ממש יפה הגמרתי אותה בירידה, כי פעם שעברה שקצת סישנתי אותה ויצא שגמרתי לפניה היא התנהגה כאילו ירושלים נחרבה בשלישית. לא רציתי להתחרמן בעצמי מהסשן כי ידעתי שזה ירכך אותי, והחשיבות עבורי הייתה רגשית ומנטאלית.

אחר כך כבר היינו בפחות דיסטנס, נתתי לה למצוץ לי, זיינתי אותה, וגמרתי לה על הפרצוף. שתי דקות אחר כך כבר הייתי מוכן לעוד פעם כי היא מדדה את הביקיני הורוד-לבן החדש שלה, ואחר כך ירדתי לה שוב ועשינו ריברס קאוגירל, ואחרי ארוחת הערב במרפסת (בולונז על אורז בסמטי) התחלתי לרדת לה שוב חרף מלמוליה שלא ממש בא לה, מה שהסתיים באורגזמה מטורררפפת שלה שגרמה לי לשאול אם להזמין לה אמבולנס. זה היה קולני ורב עוויתות, והיא אמרה ששנים לא הייתה לה אורגזמה כזו. ואז גמרנו ביחד מהזיון שאחרי הירידה, ולפני השינה היא סייעה לי לגמור שוב, וסוף סוף היה לי לילה של שינה טובה ומתוקה.

עוד מעט הולכים לספא ביחד (היא הפיקה), מחר הפסיכומטרי שלה סופסוף, ואפשר יהיה להתחיל את הקיץ.