הסוטה הצעירה שלי משתפרת...ביום ג' בלילה בגנון היא סישנה אותי בקומה העליונה, והשאירה עלי סימנים סגולים של ריקושטים מהצלפותיה הנמרצות. אתמול קמתי מחוייך וחדור מוטיבציה לקראת הפגישה שנקבעה לערב. סידרתי וניקיתי, קניתי שתיה, בשר, נרות, ירקות, ID כי הקודם עמד להיגמר, שמפו וסבון נוזלי חדשים כי היא אמרה מתישהו שהיא משתעממת מאותו ריח כל הזמן. התאפקתי ולא עשיתי ביד כל היום כפי שהיא הורתה לי.
היא חזרה מהצבא כשעוד עבדתי, והלכה לישון לשעתיים. בינתיים טיפלתי במשו דחוף שכלל הליכה בגשם, כשחזרתי הכנתי ארוחת ערב מושקעת (כבד-לבבות, אורז, וסלט עשיר). אכלנו. ישבנו להתרגע ודיברנו. הגשם, הברקים והרעמים השתוללו בחוץ, ובפנים, לאור הנרות, ותחת השפעת המזגנים, זה הרגיש ממש כמו צימר. שתינו. (אני וודקה עם רדבול, היא על אנטיביוטיקה עדיין, אז הכנתי לה וודקה רדבול ללא וודקה), ואז בעשר נכנסתי להתנקות ולהתייפות, ויצאתי מפוחד במקצת. בצדק...
אני לא זוכר את כל מהלך הסשן. זה היה ארוך, כואב, קשה, ואינטנסיבי. פלאג, קשירה למיטה, מצבטים, אטבים, שעווה, קרופ, ספנקר, פייסיטנג, עם ליקוק ובלי, וגולת הכותרת-אזיקונים שהיא הביאה בהפתעה מהצבא ושנקשרו על הזין העומד והמעונה שלי וגם על הביצים. (אז הבנתי למה היא שאלה איפה הקאטר) כשהיא באה לשחרר את האזיקון שהידק את הביצים בצורה מבהילה, הצעתי שאולי תדליק אור....אחר כך היא צחקה על עצמה "מה חשבתי, לעשות את זה בחושך..." אמרתי שאני חושב שזה טוב שהיא לא שותה כשהיא שולטת...היא הופתעה לשמוע שלא היתה וודקה במשקה שלה...( : היא הפתיעה גם את עצמה, בעוצמות, באכזריות, בהתעללות. (אם ככה היא עושה לאנשים שהיא אוהבת, מפחיד לחשוב מה היתה עושה לאנשים שהיא ל א אוהבת...)
אחרי שלוש שעות מצאתי את עצמי רועד ומרגיש מאוד מוכה. ביקשתי הפסקה, שאחריה הזדיינו ממושכות, ואז עוד קצת מנוחה, וירדתי לה שוב, והיא גמרה, ואז אני עשיתי ביד וגמרתי כשהיא צופה ומענה אותי קלות. היה כבר שלוש וחצי והתקפלנו לישון בזריזות.
למה הכנסתי את עצמי....אתה מלמד מישי לשלוט בך, ואז היא באמת יודעת לשלוט בך...ברררר...
הסופש מתקרב, גם הוא צפוי להיות סוער, ואני תוהה אם כדאי לכתוב צוואה לפניו....( :
לפני 18 שנים. 12 בינואר 2006 בשעה 9:59