מתחת לפרווה

אני רוקם מזימות...

הלילה אני לוקח את הכלבה לגנון. ברצועה. עם תיק גדוש באביזרים וראש מלא בזימה שטנית.

יש עוד כמה דברים שמתבשלים להמשך השבוע ולסופו ועוד לא הגיעה השעה לדבר עליהם.


ולך, נשלטת נפלאה ואהובה שלי, אומר רק...

שאני הולך לדחוק אותך אל קצה גבול היכולת

להביא אותך לשיאים שעוד לא ידעת

לעשות לך דברים שיגרמו לך להסמיק כשתזכרי בהם אחר כך

ובעיקר, לתת דרור לפנתר השחור שבי....ואת תהי הטרף.