אתמול אחרי הצהריים הלכנו להסתפר אצל הקוקסינלית החתיכה בגזוז. אני עשיתי מיני-מוהיקן, ותהום עשתה בלונד חזק ומדהים. כשחזרנו, ניצלנו את הפן בשביל לצלם סרט כחול, שבו היא מוצצת לי ועושה לי קוק-טיזינג. (אני ביימתי וצילמתי, וגם השתתפתי בתפקיד הזין...) יצא מעלף....היא כל כך יפה כשהיא מוצצת, ועוד עכשיו, כבלונדינית....הסרט מסתיים בקאם-שוט מרהיב שהבהיל אפילו אותה...( :
עוד בצהריים, היא שאלה אותי לפתע אם אני רוצה לזיין מישי אחרת. (בצורה חיובית) התחלתי להסמיק ולגמגם כמו אידיוט...בסופו של דבר אמרתי שמן הסתם הייתי שמח, אבל רק בשיתוף איתה, ועדיף בסשן, ועוד יותר עדיף כנשלט. הצדדים הפמדומיים החזקים שלי עושים לי סרטים בסיטואציה כזו. כנשלט זה איכשהו יותר קל...שלא ארגיש שאני פוגע בהן, ושהאחריות לסיפוקן תהיה עליהן...מעולם לא הייתי עם שתי נשים...הכי קרוב שהגעתי זה שפעם הייתי בטיפול שיניים אצל רופאה, והייתה לה אסיסטנטית. מצד שני אולי אני סתם חושש.
בעשר וחצי הלכנו להופעה של היבריס. המקום היה מפוצץ באנשים יפים, אוליב שר יפה מאוד, הלהקה נינגה הייטב ובייחד, וחרף חוסר אהבתי לפינק פלוייד ולביצוע של קאברים באופן כללי, היה מהנה ומוצלח...
פגשנו שם את חברתה הטובה של תהום עם בחיר ליבה הטרי, והזמנו אותם להצטרף אלינו לקן. הראנו להם את הסרט שצילמנו לפנות ערב....האווירה התחילה להתחמם...חברתה של תהום הודתה שיש לה פנטזיות כשולטת למרות שרוב הזמן היא נשלטת, הבחור הודה שהוא היה רוצה להישלט על ידה, אבל עדיין משהו היה תקוע. תהום התיישבה ליידו והתחילה לעשות לו טיזינג עם הרגליים...לקחתי את החברה למרפסת, חיבקתי אותה, והסברתי לה שאין לי שום דבר "להשיג" ממנה, היא חברה של תהום ובגלל זה אני נותן לה אהבה (אפלטונית), בחינם.
כשחזרנו לתוך הדירה אחרי כמה דקות, תהום והבחור כבר היו בעיצומו. החברה תפסה אומץ והתחילה לסשן אותו...קשרה אותו לווים....תהום הצטרפה מדי פעם ועזרה...אני כל הזמן לחשתי עצות ורעיונות לשתיהן....ארבע שעות אחרי, כבר היינו עייפים מלצפות בסשן המהוסס שלהם, לא ממש יכולנו לעשות משהו בעצמנו כי לתהום כאב הכוס (יתכן שיש לה דלקת או משו..הולכת היום לרופא בעידודי) ומצד שני החברה לא ממש השתחררה, ולא נתנה לדברים להתפתח בינה לבין תהום ולביני. הבחור בכלל היה לחוץ מאוד רוב הזמן. הסבנו את תשומת ליבם לשעה המאוחרת....הם הופתעו לשמוע שכבר ארבע לפנות בוקר..."וואי איך הזמן רץ כאן בקן הציפורים..."
זה לא שאני מתלונן חלילה, אבל נדמה שכווולםם מגשימים פנטזיות נהדרות על "חשבוני" ...איכשהו יוצא, שלמרות שאני הסוטה הבכיר המנוסה והמשוחרר בחבורה, אני תמיד או בעמדת המפיק או בעמדת הצופה הפאסיבי....מתי אני אהיה במרכז ההתרחשות?#$^&!
לפני 18 שנים. 18 במאי 2006 בשעה 8:25
